בני לנדאו, אחד מאושיות ההיי-טק הישראלי, ריגש רבים כשחשף את סיפורו האישי והמקצועי
בכנס איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה השנתי שנערך היום (ג'). כותרת ההרצאה היתה: המסע הארוך שלי בהיי-טק הישראלי וכמה דברים שלמדתי בדרך".
בסוף מלחמת העולם השנייה נולד לנדאו בפולין, ולאחר מכן היגרה משפחתו לקנדה. גדלתי בבית עני. אבי היה נגר ואימי תופרת. אבל גדלתי בבית חם ואהוב. בית ציוני. כנער מתבגר בקנדה חלמתי על שני דברים. על מכונות ועל ישראל. בסופו של דבר עליתי לישראל והקמתי חברת היי-טק בשם אינדיגו
33 שנים לאחר הקמתה היא היום חטיבה בתאגיד hp והמובילה בשוק מערכות הדפוס הדיגיטליות, בעלת מחזור שנתי של כמיליארד דולר".
החזון של אינדיגו היה להגשים את הנבואה התנכ"ית: 'כי מציון תצא תורת הדפוס הדיגיטלי. היום הנבואה התגשמה. ישראל נמצאת בחזית עידן הדפוס הדיגיטלי. תעשיית הדפוס הדיגיטלי היא תעשייה עצומה בעלת היקף שנתי של כ-800 מיליארד דולר.
זאת גם תעשייה עתיקת יומין שלא השתנתה במשך 500 שנים. העולם של היום הוא דיגיטלי. המידע מועבר במהירות מחשב אבל דפוס המשיך להיות תהליך מכאני. החזון של אינדיגו היה לאחד את הדפוס המסורתי עם יתרונות המחשב. כשאינדיגו חשפה א מכונת האופסייט הדיגטלית, זה זעזע את התעשייה כולה עד היסוד. אינדיגו הפכה להיות מובילה בשוק שהיא פעלה בו. לפני תשע שנים אינדיגו נרכשה על ידי hp. התנאי שלי למכירה היה ש-hp תתחייב שהמשך פעילות הייצור תהיה בישראל, וכך היה. hp בנתה שני מפעלי ייצור בקרית גת ובונה היום את השלישי".
לנדאו אמר שהשיעור החשוב ביותר בעסקים שלמד כלל לא קשור לדפוס באופן ישיר "כשהקמתי את אינדיגו ניסיתי לעניין חברה אמריקאית להיות לקוח ראשון שלנו. לאחר כמה חודשים נפגשתי עם מנכ"ל החברה. הוא סיפר שהוא מעוניין שאפתח לו דור חדש של מכונות צילום לאחר כמה שבועות קיבלתי שוב טלפון מממנו שהחוזה מוכן. הוא ביקש ממני לקרוא את החוזה ולחתום. התחלתי לקרוא את החוזה. ואז אמרתי לו שהחוזה יותר מדי מייטיב עם אינדיגו הוא אמר לי" אני יודע שהחוזה משופר אבל אתה לא מבין במשא ומתן ואני צריך לנהל משא ומתן בשביל שנינו. ממנו למדתי שהעסקה הכי טובה אינה העסקה שנראית על פניה הכי טובה אלא העסקה שגורמת לצד השני להרגיש שהוא קיבל את העסקה מעולה.
לנדאו סיפר כי אחד המרכיבים החשובים בהצלחתה של אינדיגו הם הפטנטים. "לאחר שש שנים של מחקר הגיעה פריצת דרך בפיתוח של דיו אלקטרוני. אז הבנו שיכול להיות שהדיו הזה לא רק יחליף את הטיונר במכונת הצילום אלא גם יהיה מתאים למכונות דפוס. בעשר שנים הבאות עבדנו על פיתוח מכונות דפוס דיגיטלי. ובמשך כל הזמן הזה אינדיגו נשארה חברה פרטית. ללא משקיעים חיצוניים. ללא קרנות הון סיכון. ללא מענקים או מימון ציבורי. וגם ללא מוצרים. אז איך מימנו יותר מ-16 שנים של מחקר ופיתוח? רק באמצעות פטנטים אדירים.
באותה ימים ראשונים ידענו שהדיו האלקטרוני יכול להביא לכך שמכונות הצילום תפעל במהירות של 100 דפים לדקה, פי 5 ממה שהיה קיים באותה עת. אבל היינו צריכים לפתח גם את כל טכנולוגוית עזר שיתמכו בביצועים אלה. על כל טכנולוגיה שפותחה קיבלנו פטנט חזק. עם הזמן, שהמתחרים שלנו למדו ליצור מכונות מהירות, הם 'דרכו' על הפטנטים שלנו. ובסופו של דבר כל יצרני מכונות הצילום נאלצו לקבל רשיונות מאינדיגו. ככה זכינו ל-200 מיליון דולר תמלוגים שמימנו 16 שנים של מחקר ופיתוח. פטנטים הם דבר בעל עוצמה אדירה. זה המונופול החוקי היחידי. כדי לקבל פטנטים טובים דרושים מדענים טובים. כדי לקבל פטנטים אדירים לא דרושים מדענים אדירים. צריך להיות הראשון שמזהה את הבעייה, ואז אתה גם הראשון שמזהה את הפתרון".
בסיום דבריו התייחס לנדאו גם להצלחת ההיי-טק הישראלי. איך אפשר להסביר את ההצלחה המדהימה של תעשיית ההיי-טק הישראלית? הרי למדינת ישראל אין אוצרות טבע אין מרבצי נפט או מינרלים. אולי יום אחד יהיה גז אבל בינתיים אפילו מים אין לנו. יש לנו משאב אחד יקר מכולם: הישראלים. אנשים מאוד נאמנים ומחוייבים. שחקני נשמה. אנשי צוות. שאפתנים. יכול להיות שזאת תמצית הציונות. כיום אינדיגו מעסיקה יותר מ-2,000 עובדים במישרין ועוד אלפים בעקיפין. הייצור מישראל של אינדיגו הניב מיליארדי דולרים. אם המגמות הנוכחיות יימשכו, בתוך שלוש - ארבע שנים תהיה אינדיגו חברת הדפוס הגדולה ביותר בעולם והכתר יעבור מגרמניה לישראל.
בני לנדא : הכתר של תעשיית הדפוס יעבור מגרמניה לישראל
גיא גרימלנד
4.1.2011 / 15:03