מנהל שיבא לחץ - ומנהל מרכז הסרטן הנכנס ויתר על התפקיד

>> מערכת הבריאות סוערת לאחרונה סביב פרשה הנוגעת לאחד המינויים הבכירים ביותר במערכת האשפוז בישראל: מנהל מרכז הסרטן במרכז הרפואי שיבא.



אל קו הסיום במכרז לתפקיד הגיעו שני מועמדים: פרופ' יעקב שכטר, מנהל מכון אלה לחקר וטיפול בסרטן העור באגף האונקולוגי, וד"ר רענן ברגר, הרופא האחראי על היחידה למחקרים קליניים במרכז הסרטן.



לפני כחודשיים בחרה ועדת מכרזים בשכטר לתפקיד, בניגוד לדעתו ולרצונו של מנהל המרכז הרפואי, פרופ' זאב רוטשטיין, שתמך במועמד השני, ד"ר ברגר. בוועדת המכרזים נכחו נציג הנהלת שיבא לצד נציג נציבות שירות המדינה ונציג ארגון עובדי המדינה. שכטר נבחר ברוב קולות (למעט קולו של נציג שיבא).



לאחר ארבעה ימים הודיע שכטר כי הוא מוותר על התפקיד. ל-themarker נודע כי רוטשטיין יצא באופן גלוי כנגד הבחירה, ופעל למנוע את איוש התפקיד על ידי שכטר. כתוצאה מהמהלך, שלווה בלחצים מצדו של רוטשטיין, פנה שכטר לקבלת ייצוג משפטי מטעם ההסתדרות הרפואית באמצעות עו"ד ארנה לין, אך בסוף החליט כאמור לוותר על המינוי.



המנהל החדש היה אמור להיכנס לתפקידו כבר בנובמבר 2010, אך בעקבות הפרשה ממשיך לכהן בתפקיד פרופ' רפאל קטן, המכהן בו מאז 2001, והיה אמור לפרוש לגמלאות כבר לפני שנה וחצי.



"שכטר הוא סולן ראשון"



רוטשטיין מכחיש את הדברים: "שכטר זכה במכרז לתפקיד מנהל מכון רנטגן ריפוי אונקולוגי בלבד - זה לא היה מכרז לניהול מרכז הסרטן ולהחלפת פרופ' קטן", הוא אומר. לדבריו, מעולם לא איים או הפעיל לחץ על שכטר לוותר על התפקיד וכלל לא היה בישראל כששכטר הודיע על הוויתור.



רוטשטיין מוסיף כי אם שכטר היה מתייעץ אתו - הוא כלל לא היה ניגש למכרז שבו זכה לבסוף: "הרבה פעמים אני מניע אנשים מהשתתפות במכרזים כי העזיבה שלהם את מה שהם עושים היא הרת אסון. מה שמטריד אותי זה מה יקרה לנושאים שבהם שכטר טיפל עד היום. הוא לא היה מקודם, אלא להפך, כי כיום הוא פורץ דרך בתחום המלנומה. אם היה מתייעץ הייתי שואל אותו לאן הוא רוצה להגיע ואם הוא מעוניין להתעסק כל חייו בביורוקרטיה.



"אך הוא לא התייעץ, ניגש למכרז וזכה, ואני כיבדתי את החלטת הוועדה אף שמבחינתי היה נגרם נזק גדול למה שבנינו בתחום המלנומה. שכטר הוא סולן ראשון, ואם היה נהפך למנצח - הייתי מפסיד סולן ראשון".



משיבא נמסר עוד כי "בנסיבות שנוצרו ביקש רוטשטיין מהמנהל היוצא, קטן, לעכב את פרישתו לגמלאות בשלושה חודשים, עד שיימצא פתרון מוסכם עם נציבות שירות המדינה שיאפשר בחירת מועמד לתפקיד". לדברי רוטשטיין, המקרה היה נמנע לו היתה למנהלי בית החולים השפעה רבה יותר על הליך בחירת מנהלי המחלקות.



"איבדנו את הצפון"



המקרה הקיצוני שאירע בשיבא הצית ויכוח עקרוני סוער בין נציבות שירות המדינה, ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות לבין מנהלי בתי החולים, בשאלה למי הסמכות למנות מנהל מחלקה - תפקיד מפתח בבית החולים.



באוקטובר פירסמה הנציבות איסור על מנהלי בתי החולים הממשלתיים לבצע הליך מקדים של מכרז פנימי לאיתור מועמדים לתפקידים בכירים העוברים מכרז פומבי, ודרשה "לא להביא בפני ועדת הבוחנים במכרז כל המלצה של ועדת איתור מקצועית, כדי למנוע חשש לפגיעה בשוויון ההזדמנויות של המועמדים ולדעה קדומה של חברי ועדת הבוחנים". משרד הבריאות אימץ את ההנחיה, והוראה ברוח זו יצאה למנכ"לי בתי החולים.



ההוראה עוררה סערה. לטענת הנהלת שיבא, "משמעות ההוראות האלה היא עיקור מוחלט של יכולת המנהל לבחור את מנהליו ולהשפיע על בחירת מועמד מטעמו".



במכתב ששיגר רוטשטיין למשרד הבריאות ולנציבות הוא טוען כי "דינן של הנחיות כאלה להידחות על הסף בשל חוסר סבירות קיצונית, שאחרת מוטב שוועדת המכרזים תיקח על עצמה גם את הניהול וגם את האחריות לתפעול בית החולים. אותי לימדו שאין אחריות בלי סמכות. ואם אין זה מעניינו של מנהל בית חולים מי נבחר על ידי ועדת המכרזים, והוא אינו רשאי להמליץ לוועדה - אז אין למעשה ניהול. ואם בישראבלוף עסקינן, אני לא שם. כנראה איבדנו את הצפון...".



גם פורום מנהלי בתי החולים הממשלתיים, באמצעות היו"ר ד"ר שמעון שרף, מנהל המרכז הרפואי ברזילי באשקלון, מתח ביקורת על הנחיית הנציבות.



לעומת זאת, בנציבות שירות המדינה מדגישים כי "ועדת הבוחנים במכרז היא הגורם המוסמך לבחור את המועמד הכשיר למילוי המשרה". בנציבות מדגישים כי "מנהל בית החולים או נציגו חברים בוועדת הבוחנים במכרז, שבסמכותה לבחור את המועמד שייבחר לתפקיד".



במשרד הבריאות אימצו את הנחיית הנציבות, והורו על הפסקת ועדות האיתור הפנימיות בבתי החולים. מהמשרד נמסר כי "הערת הנציבות שהופצה לבתי החולים ראויה, ואינה פוגעת בטיב ההחלטה של ועדת המכרזים".



שכטר מסר כי אינו מעוניין להתייחס לנושא.