עסקים חברתיים - הבשורה הבאה

>> בבסיס ארגונים עסקיים וארגונים חברתיים יש פרדיגמות והנחות יסוד שונות. ואולם בשנים האחרונות הם פועלים בנתיב להתקרבות. התקרבות זו הביאה לפיתוח צורה ארגונית חדשה של "עסקים חברתיים" וגם "קואופרטיבים חברתיים" - ארגונים בעלי מטרות חברתיות או סביבתיות, העושים שימוש במתודולוגיה עסקית כדי להשיגן.

עסקים אלה מייצרים מוצרים או מספקים שירותים ומוכרים אותם בשוק תחרותי במטרה להרוויח. הם משלמים לעובדיהם משכורות הנהוגות בענף, אבל מטרתם אינה למקסם רווחים עבור בעלי העסק, אלא להשיג את המטרה החברתית שלשמה קמו - לשקם נוער מנותק, לשלב נכים בחברה או לאפשר העצמה של נשים חסרות השכלה במשפחות חד-הוריות, למשקיעים שמורה הזכות לקבל את סכום ההשקעה בחזרה, לעתים בתוספת רווח צנוע.



במטרה לשרוד, ארגוני כלאיים אלה חייבים להתבסס על פעילותם העסקית ואינם עושים שימוש בכספי פילנתרופיה. ואולם אין הצדקה לקיומם (כקטגוריה ייחודית) אם אינם מקדמים את מטרותיהם החברתיות.



בעסקים כאלה יש ניסיון ליצור ערך משולב (blended value) חברתי ועסקי. לסוג חדש זה של ארגונים יש חשיבות עצומה ובשורה חדשה הן לחברה ולמדינה, הן לאוכלוסיות הנמצאות בשולי החברה והן למגזר העסקי. פיתוח מערך כזה של ארגונים מאפשר לאוכלוסיות שאינן עובדות להצטרף לכוח העבודה במשק ולהפוך מנתמכים לעובדים המשלמים מסים. לעובדים עצמם, העבודה בעסקים כאלה נותנת תחושת העצמה אישית והרגשת השתלבות בחברה: מצד אחד הם עובדים בעסק רגיל, כמו השכן או בן הדוד; מצד שני הם מייצרים מוצר או שירות איכותי, שמיועד לציבור הרחב ואינו נבדל מזה של מתחריו.



למגזר העסקי יש בעסקים חברתיים בשורה מסוג אחר: עסקים כאלה מהווים הוכחה שניתן לפתח עסק מצליח שתוצאתו אינה בהכרח התעשרות של בודדים. בעידן של ריכוזיות במשק ופערים חברתיים גדלים והולכים זהו מסר חשוב.



הפעילות של עסקים חברתיים וקואופרטיבים חברתיים בישראל אינה גדולה. בין הדוגמאות הבולטות לסוג זה של ארגונים אפשר למנות את המסעדות ליליות בתל אביב ורינגלבלום בבאר שבע, המשלבות נוער מנותק בעבודה ומכשירות אותו למקצועות בתחום ההסעדה; חברת call יכול, המעסיקה נכים בתחום שירותי מענה קולי בטלפון; והקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות המשווק מכשירים לחיסכון באנרגיה לארגונים ויישובים.



על פי הערכה זהירה, קיימים כמה עשרות ארגונים כאלה בישראל. אף שיש כאן יזמים רבים עם רעיונות מצוינים לפיתוח מסוג זה, המציאות היא שיש לארגונים כאלה קושי לקום וקושי גדול יותר לשרוד. אין בכך הפתעה מכיוון שבמטרה להתחרות בשוק ולהרים את הדגל החברתי יש לארגונים אלה הוצאות שאינן מנת חלקם של ארגונים עסקיים רגילים.



כיצד ניתן לקדם את הנושא בישראל? בהקשר זה ניתן ללמוד מניסיונם של אחרים - ארה"ב ובריטניה, שם הפעילות בתחום חדש זה תופסת תאוצה כבר כמה שנים. כדי לאפשר את פיתוח התחום יש צורך להתערב בשלושה מישורים: במישור המשפטי יש צורך לפתח הגדרה מדויקת של סוג ארגונים זה, שהוא תנאי מוקדם לפיתוח מעמד משפטי ספציפי, שיאפשר גם התייחסות ברמת המדיניות (הנחות במסים, למשל); במישור ההשקעה יש חשיבות לפתח קרנות - פרטיות, ציבוריות ומעורבות - ונתיבי מימון אחרים שישקיעו בסוג זה של עסקים; במישור הארגוני, ניהול ארגונים כאלה דורש הכשרה והכנה מיוחדים ויש חשיבות לפיתוח מערכים שיעסקו בכך.



הכותב הוא ראש המרכז לחקר מיזמים עסקיים-חברתיים במכללה האקדמית בית ברל