ועדה להשכיר

>> בשעות אחר הצהריים של יום שני השבוע עשו דרכם נציגי התקשורת אל משרד האוצר שבירושלים, לקראת מסיבת העיתונאים שבה הציגה ועדת ששינסקי את המלצותיה למדיניות הפיסקלית הרצויה בתחום אוצרות הטבע של ישראל. אלא שהדרך לירושלים הופרעה במתקפת צבא יחצ"ני חברות הגז והנפט, ובפיהם בשורה מזעזעת ומדוקלמת היטב: "מבקר המדינה", נמסר דרמטית, "יבדוק את התנהלותה של ועדת ששינסקי ואת קבלת החלטותיה". זאת, שלוש שעות לפני שאלה היו אמורות בכלל להישמע בראשונה.

הוועדה הפרלמנטרית "לענייני ביקורת המדינה", כך התברר, כונסה שעות לפני פרסום דו"ח ששינסקי לדיון דחוף ב"אופן קבלת ההחלטות במשק הגז". את הדיון, שהתמקד בצליבתם של אנשי האוצר והתשתיות שחויבו להתייצב שם, ניהל ביד רמה יו"ר הוועדה, ח"כ יואל חסון (קדימה). הוא וחברתו לסיעה, ח"כ רונית תירוש (קדימה), הצביעו לבדם על אישור הפנייה למבקר המדינה, בבקשה שיפתח בבדיקת ההתנהלות של ועדת ששינסקי.



תירוש, למשל, קראה במהלך הדיון לבדוק מי אחראי לאובדן חוזה הגז של שותפות תמר עם החברה לישראל - והאם נגרם בכך, בין היתר, נזק לחינוך בישראל (!). כן, אותה תירוש, שבכובעה כמנכ"לית משרד החינוך ב-2005 שיגרה שליחים על קטנועים לחלק מכתבי פיטורים למאות מורים "שחוקים" בערב חג הפסח.



חסון לא הסתפק בכך. "אבקש לא לבדוק רק את התנהלות הדרג הנבחר - אלא גם את התנהלות הדרג הביורוקרטי-הפקידותי", קרא היו"ר הנלהב, "על כל המשמעויות מבחינת העמדות המקצועיות, חוות הדעת, המסמכים, המעורבויות - כל מה שקשור לדבר", הוסיף. בתור מי שיזם את החוק הפוטר ממסים את מרכזי ההנצחה ליצחק רבין ולמנחם בגין - ייתכן שחסון ראה חשיבות גם בפטירת חברות הגז ממסים.



אלא שדבריו הטרידו את יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין (הליכוד). "הבקשה ממבקר המדינה פירושה השפלת ששינסקי וניסיון להטיל בו דופי כאילו הוא פועל ממניעים זרים", הסביר ריבלין. "אסור לוועדה לדרוש חקירה כלפי אדם מבלי שישנם חשדות מבוססים כלפיו. בקשת הוועדה יוצרת אווירה ציבורית שמשחקת לידיהם של בעלי עניין", אמר.



שלושה חודשים חלפו מאז מפגן האימה הפשיסטי שהציגה ועדת הכלכלה של הכנסת. המצדדים בהעלאת נתח הציבור בתגליות הגז הואשמו אז בבגידה בלאום, שירותי הביטחון נקראו לבדוק את פעילותם - בעוד שנציגי נובל אנרג'י האמריקאית יושבים סביב שולחן הוועדה, ומאיימים לתבוע את המדינה בבית הדין הבינלאומי בהאג מבלי שאיש מחברי הוועדה פוצה נגדם פה. והנה, הפעם עושים זאת חברי הכנסת עצמם, ומשתמשים במנגנונים ממלכתיים במטרה להלך אימים על ועדה מקצועית במהלך עבודתה.



ייתכן שהפליאה נוכח התנהלות חברות הגז במסדרונות הכנסת, התמיהה סביב הפגישות "האישיות" של יצחק תשובה עם שרים בלובי בתי מלון, או התרעומת כלפי הלחצים שמפעיל צבא הלוביסטים של חברות הגז - אינם מוצדקים. שהרי אם יושבי ראש של ועדות פרלמנטריות וחברי הכנסת עצמם אינם מכבדים את הבית שבו הם מכהנים - מדוע שיכבדוהו אורחים?