שביתה

זכות השביתה נועדה להעניק לעובדים הגנה כאשר הם נמצאים בעימות מול המעסיק. ההכרה בזכות השביתה נובעת מהעובדה שהמשא ומתן בין נציגי העובדים לבין הנהלת הארגון אינה משא ומתן בין שווים, מכיוון שלמעסיק כוח רב יותר.



באמצעות השביתה העובדים מפעילים לחץ על המעסיק. שביתה יכולה להתבטא בצורות שונות כמו היעדרות מהעבודה, הימנעות של העובדים מביצוע המטלות הרגילות שלהם במקום העבודה, כולן או חלקן, או שביתת שבת (משמרת מחאה). השביתה עשויה לגרום נזק רב למעסיק שכן שהיא יכולה לשתק את פעילות הייצור והשיווק של העסק כמו גם מתן שירותים לציבור.

בית הדין הארצי לעבודה הכיר במעמדה של זכות השביתה, כאשר קבע שחופש השביתה מצויה בחברתן הטובה של חופש הדיבור, חופש ההפגנה וחופש העיסוק. חופש השביתה גם מוכרת באמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן.



עד לפני חמש שנים עמדה ישראל בראש טבלת המדינות במערב מבחינת מספר השביתות המתקיימות בהן, אך מאז 2006 ניכרת מגמה של ירידה במספרן. נראה כי הברית שבין יו"ר ההסתדרות עופר עיני עם יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים שרגא ברוש, כשמטרתו של עיני לתקן את תדמיתה של ההסתדרות שנפגעה עקב ריבוי השביתות בעבר מביאה עמה שקט תעשייתי.