וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הדלק בשיא כי האוצר שונא להוריד מסים

מוטי בסוק

7.1.2011 / 7:01

את הצמיחה המרשימה של ישראל ב-2010 - 4.5% - היינו אמורים להרגיש בכיס; הממשלה הבטיחה לבטל או להפחית חלק מהמסים שהעלתה בזמן המשבר, אך לא מקיימת ? לכן אין פלא שהמשק רותח משביתות והאדונים עיני וברוש כופים על האוצר את העלאת שכר המינימום



>> לאוצר יש יד קלה כשהוא מעלה מסים - ויד קפוצה מאוד בהורדתם לרמתם הקודמת; ביטול מסים כבר ממש שונאים שם. בשלוש השנים האחרונות, 2009-2011, העלה האוצר בצווים ובאישור הכנסת שורה של מסים: מע"מ, דלק, סיגריות, אלכוהול וגם את הביטוח הלאומי ומס הבריאות. מאחורי כל ההעלאות עמדה סיבה עיקרית אחת: מצבה הקשה של הקופה הציבורית. הציבור חרק שיניים, וקיבל את הגזרות.

אלא שבינתיים מצב המשק השתפר, ועמו מצבה של קופת המדינה. בסוף 2010 התברר כי מצב קופת המדינה מצוין. המשק הישראלי צמח בשנה שעברה ב-4.5% - יותר מכל המשקים המפותחים בעולם. בצד ההכנסות, בקופת המדינה הצטברו 12 מיליארד שקל כספי מסים - מעל ומעבר לתכנון וליעד. במצב זה ניתן היה לצפות כי הממשלה, נאמנה להבטחותיה לציבור הבוחרים - תפחית את נטל המס, תבטל חלק מהעלאות המסים שהיו בשנות המצוקה, או לכל הפחות תקיים הבטחות שנתנה בעת העלאת חלק מהמסים.



בפועל, יוק. שום מס לא בוטל. הממשלה הבטיחה כשהעלתה את המע"מ מ-15.5% ל-16.5% בשל הגירעון הגדל בתקציב, כי המע"מ יחזור לרמתו הקודמת בתחילת 2011. ההבטחה הופרה. הממשלה הבטיחה ב-2009 כשהעלתה את תשלומי הביטוח הלאומי ומס הבריאות לבעלי ההכנסות הגבוהות מחמש פעמים השכר הממוצע במשק לעשר פעמים, כי ההפרשות יחזרו לרמתן הקודמת בתחילת השנה. גם הבטחה זו לא קוימה.



אמינות הממשלה היא אחד הנכסים החשובים שלה. כשהיא נפגעת פעם אחת, זהו מהלך שגוי. כשהיא נפגעת פעמיים, בתוך זמן קצר, מדובר בהפרת הבטחה שלטונית. מע"מ הוא מס רגרסיבי - העלאתו פוגעת בעיקר בשכבות החלשות. ראש הממשלה ושר האוצר חוזרים ואומרים כי הם פועלים לסייע לשכבות החלשות.



אלא שהבטחות לחוד ומציאות לחוד, שכן קשה לוותר על כל כך הרבה כסף. חצי אחוז במע"מ, למשל, שווה הרבה מאוד כסף - 1.8 מיליארד שקל לקופת המדינה. גם בנושא התקרה לתשלום דמי הביטוח הלאומי נקבע כי היא תרד רק לשמונה פעמים השכר הממוצע במשק, במקום חמש פעמים, וב-2012 לשבע פעמים. ההסדר החדש יגדיל את הכנסות המדינה "ממס העשירים" ב-440 מיליון שקל ו-330 מיליון שקל בהתאמה.



מסים נוספים שטפחו בשנות המשבר הכלכלי, כדי לחזק את תקציב המדינה, היו המס על סיגריות (תוספת של 700 מיליון שקל בשנה להכנסות המדינה), אלכוהול (50 מיליון שקל) והביו-דיזל (200 מיליון שקל). העלאות אלה קבועות, ואיש אינו מדבר על ביטולן או צמצומן, בשל השיפור העצום במצבה של קופת המדינה.



הדלק, שהתייקר כבר ב-2008, מתייקר גם השנה ב-20 אגורות לליטר בנזין או סולר. ההעלאה נקבעה עוד באמצע השנה שעברה. היא יוצאת לדרך כעת, כשברור לכולם שלמדינה אין בעיית הכנסות, וכי המסים על הדלק (בלו) בישראל הם מהגבוהים בעולם. העלאת המס תגדיל את הכנסות המדינה מבלו בעוד מיליארד שקל בשנה, ובשנה הבאה שוב יגדל הבלו על ליטר דלק ב-20 אגורות. והופ - עוד מיליארד שקל לקופת המדינה.



האוצר מסביר את המהלך, כדרכו, לא כהגדלת נטל המסים חס וחלילה על אזרחי ישראל, אלא מתוך דאגה: היות שהמחיר עולה יותר אזרחים ישתמשו בתחבורה ציבורית וזיהום האוויר יפחת. אלא שגם התחבורה הציבורית נוסעת על דלק והקואופרטיבים לתחבורה והמוניות הודיעו לאחרונה על העלאת מחירים. בתגובה נמסר מהאוצר כי המסים לא יירדו, כיוון שהם נחוצים לאיזון תקציב המדינה.



אין פלא, אם כן, שהמשק רותח משביתות והאדונים עופר עיני, יו"ר ההסתדרות, ושרגא ברוש, יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בתמיכת שר התמ"ת בנימין בן-אליעזר, כופים על האוצר את העלאת שכר המינימום.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully