>> זה היה רגע מביך. ישבנו מול התפריט במסעדה היפנית יאוטצ'ה (yauatcha) בלונדון והמלים נעתקו מפינו. אנחנו יודעים לקרוא אנגלית היטב, אבל את תפריט המסעדה הזו לא הצלחנו לקרוא. יותר נכון, לא הצלחנו לפענח. השף של המסעדה, אלן יאו, הוא ככל הנראה הנפש הלונדונית התאומה של אייל שני, וגם הוא מתאר את מנותיו בפיוטיות ציורית. זה מתנגן יפה באוזן, אבל אי אפשר להזמין לפי זה מנות.
חבל. דווקא טרחנו לפני הנסיעה וביררנו איפה אפשר למצוא ארוחות נהדרות. חברים ציידו אותנו ברשימת המלצות למסעדות והזמנו מקומות מראש. אבל כשישבנו מול התפריט היצירתי, נראה היה שכל מאמצינו היו לחינם. לא התכוונו לשאול את המלצר מה כל זה אומר, זה היה מביך מדי.
רגע של תושייה: הוצאנו את האייפון מהתיק וגלשנו לרשת החברתית foodspotting.com שמתמחה במסעדות. הרשת, שמזכירה את fiddme.com הישראלית, זיהתה מיד את מקום הימצאנו והציגה את התפריט בתמונות, שצולמו על ידי גולשים שאכלו במסעדה לפנינו. עכשיו לא שינו השמות המתחכמים. ידענו בדיוק מה אנחנו מזמינים, ואיך תיראה המנה שתגיע. לא נרשמו אכזבות.
מתכתבים עם שדה התעופה בטוויטר
זאת לא היתה הפעם הראשונה - וגם לא האחרונה - שהאינטרנט הסלולרי נחלץ לעזרתנו בחופשה הזאת. למעשה, האינטרנט הסלולרי היה חברנו הטוב ביותר בטיול ללונדון. אחיו הגדול, האינטרנט הקווי, סייע לנו כבר בשלב ההכנות כשחיפשנו מקום ללון בו כשבוע לפני הנסיעה.
חברים המליצו לנו על הולידיי אין במרכז העיר. "נותרו חדרים רק למעשנים, במיטות נפרדות", ציננה סוכנת הנסיעות את ההתלהבות. גם שיחת טלפון לבית המלון לא עזרה - גם שם אמרו שלא נותרו חדרים. בשלב זה פנינו לחפש סיוע מקוון - גלשנו לאתר טריפ אדוויזור וחיפשנו את בית המלון. קיבלנו הפניות לחמישה אתרי אינטרנט שונים שהיו להם חדרים פנויים במלון, במחיר נמוך הרבה יותר מזה שהציעה הסוכנת בישראל. קנינו דרך אחד מהם.
גם בשלב זה, עדיין לא היינו בטוחים שהטיול ייצא לדרך. מהדורות החדשות התמלאו בדיווחים על שדות תעופה שנסגרים ונפתחים חליפות בשל סערות שלגים ברחבי אירופה. "האם הטיסות נוחתות וממריאות אצלכם באופן סדיר ורציף היום?" שלחנו שאלה כמה שעות לפני ההמראה מישראל לחשבון הטוויטר של שדה התעופה הית'רו. בתוך דקות קיבלנו מענה: "בוודאי. יום יפה היום, אתם מוזמנים להגיע".
צוות הדיגיטל של הית'רו, שדה התעופה הרביעי העמוס בעולם, משיב לכל פנייה אליו - בין אם אל עמוד הפייסבוק או אל חשבון הטוויטר שלו - בצורה נעימה, חביבה וכמעט מיידית. מפעילי חשבון הטוויטר של הית'רו, שאחריו עוקבים כ-45 אלף איש, עונים גם לפניות בנוגע לטיסה מסוימת, כבודה או כל נושא אחר בתוך כחצי שעה לכל היותר מרגע הפנייה. בימי הסופה, שבהם נתקעו אלפים רבים בבתיהם, בבתי מלון או בשדה התעופה, תיפקד חשבון הטוויטר כאמצעי תקשורת מרכזי של שדה התעופה ויידע את הנוסעים במצב לוח הטיסות. בהמלצת השדה, ארזנו מהר - ויצאנו לדרך.
מאות דקות ב-9 ליש"ט
כולם מכירים את סיפורי הזוועה על חשבונות סלולרים מנופחים בעקבות נסיעות לחו"ל. ההוצאה במקרים כאלה יכולה להגיע למאות ואף לאלפי שקלים לנסיעה של כמה ימים - עוד לפני שלקחנו בחשבון עלויות של גלישה סלולרית בחו"ל, שנחשבת ליקרה במיוחד. אלא שכל זה תקף בישראל, שוק נטול תחרות אמיתית בזירת הסלולר. אבל כשזה מגיע ללונדון, השחקנים רבים ומנהלים ביניהם קרבות אמיתיים על לב הלקוח, המקומי והזר. מסיבה זו חשבון התקשורת שלנו כולו, לטיול בן שבוע כמעט, שכלל שעות גלישה סלולרית רבות ושיחות רבות ביום לישראל וממנה, הסתכם בעלות של 9 ליש"ט - 50 שקל בלבד.
בכל חנות לצורכי סלולר, שמסוגה פזורות רבות בכל העיר, אפשר לבחור מתוך תפריט כרטיס sim מקומי. אנחנו בחרנו בכרטיס שכלל נפח גלישה של 500 מגה-בייט, 300 סמסים ו-300 דקות שיחה למספרים בתוך בריטניה. כרטיס ה-sim הוכנס לאייפון הישראלי שלנו, שנהפך באותו רגע לאייפון בריטי לכל דבר, עם מספר מקומי ופעילות גלישה סלולרית כמעט בלתי מוגבלת (הבחירה בכרטיס sim עם נפח גלישה סלולרי גבוה התבררה כמוצלחת מאחר שבלונדון אין רשתות fi-wi חינמיות). בתום חמישה ימים ועשרות שעות גלישה ושיחות טלפון, לא ניצלנו אפילו מחצית מהחבילה הכלולה בכרטיס.
מדריך טיולים פרטי ושמו גוגל
בדיוק כפי שהבטיחו לנו החבר'ה מהית'רו, לא היתה סופת שלג ביום שבו נחתנו בממלכה. מזג האוויר דווקא האיר לנו פנים; אבל הרכבות - לא. שביתה לא צפויה במערכת הרכבת התחתית איימה לשבש לנו את התוכניות.
איך נגיע משדה התעופה לבית המלון? שלפנו את הטלפון מהתיק, פתחנו את אפליקציית גוגל maps להולכי רגל, שהיא מעין gps לבני אדם, שמצאה בעבורנו את קו האוטובוס הרלוונטי והציעה גם אפשרות של מונית. גוגל כבר חישב לנו כמה זמן ייקח לנו להגיע לבית המלון בכל אחת משתי הדרכים.
מאותו רגע לא סגרנו את האפליקציה. עלויות האינטרנט הסלולרי היו זניחות וגוגל maps נהפך למדריך הטיולים הפרטי שלנו. בכל בוקר פתחנו את השירות וסימנו בו את היעדים שאליהם תיכננו להגיע. גוגל maps, מצדו, שירטט לנו מפת הליכה, חישב את מספר דקות ההליכה מיעד ליעד, תוך שהוא מביא בחשבון את קצב ההליכה שלנו ואת המיקום המדויק שלנו ברחוב נכון לאותו הרגע.
בזכות האפליקציה לא היינו תיירים חסרי כיוון: "בעוד 160 מטר תמצאו את היעד לשמאלכם", הודיעה לנו האפליקציה והציגה לנו את תמונת בניין היעד, כדי שחלילה לא נטעה, בהסתמך על שירות גוגל street view, שאינו פועל בישראל.
בינינו לבין מדריך הטיולים המקוון נוצרה מערכת יחסים הדוקה מאוד, שמושתתת על אמון. כך, באחד הימים, המדריך שלנו גוגל פתח בשיחה והודיע: "אתם נמצאים 25 מטר מאולם התיאטרון שבכוונתכם לבקר בו הערב". אולי כדאי שנסור לאסוף את הכרטיסים עכשיו, חשבנו.
דווקא ההמלצה הזאת העמידה את יחסי האמון שלנו עם גוגל למבחן. גוגל התעקש וטען: "הגעתם אל היעד, הוא נמצא לימינכם". באותו הזמן עמדנו במרכז צומת, הבטנו ימינה - ולא היה שם תיאטרון. "אי אפשר לסמוך על האפליקציות האלה", חגגתי את נצחון הסקפטיות. "המתיני רגע", ביקש בן זוגי, שעשה סיבוב קצר בין שני בניינים סמוכים - ושם, מאחורי עיקול קטן לימין, גילה את ניצב התיאטרון, בדיוק במקום שסומן במפה. בשלב הזה הפסקתי לפקפק. הכרטיסים נאספו - וגוגל חסך לנו תור מקפיא עצמות בערב לונדוני חורפי.
לעשות שופינג בלי לריב
גוגל באמת היה מדריך נאמן, אבל אנחנו בכל זאת רצינו לקבל המלצות גם מחברים בשר ודם. גם זה התאפשר בקלות. שלחנו לפורסקוור - הרשת החברתית מבוססת המיקום - עדכונים על מיקומנו, שעידכנו גם את העמודים שלנו בפייסבוק. העדכונים גררו שובל של המלצות וטיפים מחברים ומכרים: היכן לבקר, איזו תערוכה לראות, איזו הצגה אסור להפסיד ואיזו מסעדה טובה נמצאת בסביבה. אחת לכמה שעות פתחנו את דף הפייסבוק, קראנו את ההמלצות החדשות ובחרנו מתוכן.
כרטיס ה-sim הבריטי שלנו לא כלל חבילה של שיחות בינלאומיות, אבל לא היינו צריכים אותן כי כדי לדבר עם המשפחה שבבית נעזרנו באפליקציית סקייפ שבאייפון. ילד בן 3 אולי לא כל כך אוהב לדבר בטלפון, אבל כשאל השיחה מתווסף צילום וידיאו בזמן אמיתי של אמא ואבא, היא נהפכת לאטרקציה בעבורו - וגם בעבור ההורים, שיכולים לראות שהילד שלם ומאושר, בלי לסמוך רק על סיפורי הסבתא והסבא. השיחות בסקייפ היו חלקות וללא הפרעות. בסיום כל אחת מהן הופיעה על מסך הסלולר הודעה שעידכנה אותנו שניצלנו x מגה-בייט ונותרו לנו y מגה-בייט מהחבילה של כרטיס ה-sim הלונדוני שלנו. יותר פשוט ונוח מזה אין. לו היינו מבצעים שיחות טלפון מבוססות אינטרנט בהיקף כזה דרך אינטרנט סלולרי ישראלי בהיותנו בלונדון, היינו מסתכנים בהכפלת עלויות הטיול.
כמיטב המסורת, היום האחרון של הטיול הוקדש לשופינג. במקרה זה האינטרנט הסלולרי התגלה לא רק כמדריך טיולים נאמן, אלא גם כמשכין שלום. בעוד שחובבת השופינג התרוצצה בין החנויות כאחוזת דיבוק, שונא השופינג ישב בבית קפה, גלש וגלש - וגלש עוד קצת - כי המונה לא דפק.
לאינטרנט הסלולרי היה שימוש נוסף ביום הקניות. קניון ווסטפילד בלונדון (uk.westfield.com/london) הוא אחד הגדולים באירופה. המונח קניון עלול להטעות, מאחר שלמעשה מדובר בעיר קניות שבה מאות חנויות, עשרות מסעדות ובתי קפה, ו-20 מיליון מבקרים בשנה. לישראלי, המורגל בקניונים בגודל קניון עזריאלי לכל היותר, עיר כזו היא אתגר צרכני לא פשוט.
כדי לצלוח את המשימה ולצאת מהקניון מבלי שפוספסה אף חנות מאלה שביקשנו לבקר בהן, הורדנו מחנות אפל אפליקיציה של הקניון, שבכל רגע נתון מסבירה לגולש היכן הוא נמצא ביחס לחנות המבוקשת, ומוסיפה מידע על מבצעים שיש באותה חנות, אם יש כאלה. וכך, שונא השופינג ישב לו בבית קפה ולא רק שלא הפריע, אלא אף סייע לחובבת לעשות קניות - מרחוק, בעודו מדווח על מבצעים, הנחות ומיקומים של חנויות. ניווט בשטח בנוי מעולם לא היה קל יותר.
חוויה אחרת לגמרי
כשחזרנו הביתה, ניסיתי לדמיין איך היה נראה הטיול שלנו לו היינו בוחרים בסיועם של עזרים עתיקים כמדריכים מודפסים ואינטרנט קווי. גלשתי לגוגל והקלדתי "טיפים ללונדון". התוצאה במקום הראשון היתה "100 טיפים לתייר המתחיל בלונדון" - אבל אנחנו כבר לא תיירים מתחילים. התוצאה השנייה היתה חנות לגברים במידות גדולות במרכז העיר - גם לא משהו שאנחנו זקוקים לו. למעשה, לא נמצאה בכל העמוד הראשון של גוגל תוצאה אחת שהיתה יכולה לתרום לנו משהו בחופשה הזאת.
בלי מפות נייר, בלי דפים מודפסים מהרשת, בלי מדריכי תיירות בהוצאה ישנה - הזמינות הדיגיטלית בכל שעה, בשילוב עם חברים והמלצות במדיה החברתית ואפליקציות שעושות חיים קלים, ואינטרנט סלולרי במחיר מצחיק, הופכים את התיירות של 2011 לחוויה אחרת לגמרי.
*בחירת בית המלון
הבעיה: בחירת בית מלון בעיר זרה נעשית על פי רוב על בסיס המלצות של חברים ומכרים. בחלק גדול מהמקרים אין מקום בבית המלון, בעיקר בעונות העמוסות.
הפתרון: טריפ אדוויזור (tripadvisor.com), המרכז מקומות פנויים בבתי המלון, ששוריינו על ידי אתרי אינטרנט שעוסקים בתיירות, יחבר אתכם לחדר פנוי במלון שרציתם, במחיר הזול ביותר שקיים באותו רגע בשוק.
בונוס: האתר כולל חוות דעת של מאות גולשים, בין היתר על בתי מלון, חברות תעופה, ואטרקציות תיירותיות.
** חשבון התקשורת
הבעיה: חשבון התקשורת, הכולל שיחות טלפון וגלישה סלולרית, יכול להתנפח לממדים מפלצתיים במהלך שהיה בחו"ל.
הפתרון: כרטיס sim מקומי. דאגו לפתוח את הסלולרי הישראלי שלכם ל-sim בינלאומי. חלק ממפעילות הסלולר מספקות שירות זה ללקוחותיהן. עם ההגעה ליעד, רכשו כרטיס sim מקומי. הכרטיס מגיע עם מספר טלפון מקומי וחבילת גלישה. עם קרוביכם תוכלו לדבר גם בסקייפ ללא תוספת עלות.
בונוס: רוב הכרטיסים מאפשרים גם שיחות טלפון מקומיות וסמסים מקומיים לצד הגלישה הסלולרית, עם תוספת תשלום של שקלים בודדים
*** התמצאות בתפריט המקומי
הבעיה: קיבלתם המלצה על מסעדה מחברים. הגעתם למקום ולאחר עיון בתפריט גיליתם שחסר לכם מידע על מרכיבי המנות ועל איך הן נראות.
הפתרון: רשתות חברתיות להמלצות על מנות במסעדות. ב-foodspotting.com (ארה"ב ואירופה) וב-fiddme.com (ישראל) תוכלו לצפות כמעט בכל המנות שמופיעות בתפריט, כפי שצולמו על ידי גולשים שהזמינו אותן בביקורים קודמים במסעדה.
בונוס: כמעט לכל מנה מצורפת חוות דעת של לא מעט גולשים שאכלו אותה לפניכם
**** התמצאות ביעדים תיירותיים
הבעיה: אתם בדרככם למוזיאון, לקניון ענק, לפארק טבע או לאתר אחר בחו"ל ואינכם יודעים במה כדאי להתרכז, מהן שעות הפתיחה או עלויות הכניסה.
הפתרון: כמעט לכל האטרקציות התיירותיות, אפילו למרכזי הקניות הגדולים באירופה ובארה"ב, יש אפליקציית אייפון או אנדרואיד להורדה בחינם.
בונוס: לעתים קרובות כוללות האפליקציות קופונים לשימוש באתר התיירותי, הנחות בחנויות בקניונים או במחיר הכניסה לפארק או למוזיאון
*****התמצאות במרחב העירוני
הבעיה: ניסיונות ההתמצאות בערים זרות יכולים להיות כאב ראש לא קטן. גם אם הכתובת ידועה לכם, הדרך אליה עלולה להיות מבלבלת.
הפתרון: גוגל maps. טלפון חכם המחובר לאינטרנט ול-gps יסייע לכם להגיע לכל יעד שתבחרו, בהליכה ברגל או בנסיעה, תוך שהוא מכוון אתכם בזמן אמת בפניות ברחובות מחשב את זמן ההגעה המשוער לפי קצב הליכתכם, ומציג תמונת אמת של המבנה שאליו מועדות פניכם.
בונוס: גוגל maps יציע לכם כמה דרכים להגיע אל היעד, ואם יזהה מבנה מעניין או אתר תיירותי בולט שנמצא בלאו הכי בדרך, יציע לכם לעבור לידו כדי לא להפסיד
עוד 25 צעדים תגיעי לירח
מאת איילה צורף
7.1.2011 / 7:01