>> במהלך הקריירה שלי כקבלן בניין העדפתי לבנות למעמד הבינוני מהטעם הפשוט שקונים אלו ליוו את מהלך הבנייה בהתלהבות, בפרגון ובהתרגשות רבה. רובם ככולם התייחסו יפה לפועלים שעסקו במלאכה ולעתים אף הביאו לאתר כיבוד קל כגון עוגה, קפה, או מים קרים בתרמוס. כשהוספתי לקונים אלה נקודת חשמל במטבח, ברז מים במרפסת הסלון, או שורת חרסינה נוספת באמבטיה הם היו שמחים ואסירי תודה, וביום בו קיבלו את המפתחות לדירתם החדשה היו מאושרים.
לעומת זאת, כשבנינו באזורי יוקרה בתל אביב לבני העשירון העליון היה זה סיפור שונה לגמרי. נתקלתי בהתנשאות, בניכור ובזלזול כלפי הפועלים. חלק מהרוכשים היו נרגנים ולא מרוצים, ולא פעם הרגשתי כאילו יחד עם רכישת הדירה הם בטוחים שקנו גם את נשמתי. לא פעם כשאחד המיוחסים האלה היה מרים את קולו על פועל, הייתי מגיב ואומר לו: "ראה, בלול יש רק תרנגול אחד והבניין זה הלול שלי, ולכן תתנהג בהתאם".
אני זוכר כשבנינו באזור יקר במיוחד בתל אביב, מכרתי דירת פאר לזוג בסביבות גיל החמישים. הבעל סיפר כי ירש מאביו מפעל ענק והון רב, ולפי תדירות ביקוריו בבניין הבנתי שהאיש הוא מה שנקרא "gentleman of leisure ", כלומר, אינו עובד ועתותיו בידיו. לאחר חתימת החוזה, שכרו בני הזוג את שירותיה של אדריכלית צמרת לעצב את דירת חלומותיהם. הם ביקשו שאפגש איתה מכיוון שהכינה תוכנית חדשה לדירה.
האדריכלית הגיעה לפגישה כשהיא לבושה בהידור מאופק והציגה בפני את השינויים בתוכנית. כשעיינתי בתוכנית החדשה נוכחתי לדעת שאין היא מתחשבת כלל בעמודי הבניין. בכדי לא לפגוע בפרנסתה, ביקשתי מהאדריכלית שנסור הצדה ובלחש שאלתי מדוע אין היא מתחשבת במציאות. בינתיים זוג הקונים התקרב והקשיב לשיחה. האדריכלית תפסה ביטחון והחלה לנפנף בידיה ואמרה: "תהרוס ותשבור, וזהו. הלקוחות שלי משלמים לך מספיק". עניתי לה שהדבר אסור מבחינה קונסטרוקטיבית, כי שינויים כאלה מסכנים את יציבות הבניין והתקרה תתמוטט.
כאן התערב הקונה בשיחה ואמר לי בטון חסר פשרות "זיגי עשה כדבריה!" אשתו שעד לאותו רגע לא נטלה חלק בשיחה אמרה שהקבלן צודק ועלול לקרות כאן אסון. הבעל הרים את קולו ואמר "תשתקי! אני הוא זה שמשלם עבור הדירה".
לא התאפקתי וזרקתי לעברו: "למה אתה צועק, ואם אכן הכסף הוא שלך, אין לאשתך זכות דיבור?" האיש החוויר, ולפתע השתררה שתיקה רועמת. האדריכלית הבטיחה שתערוך את תוכנית הדירה מחדש ונפרדה מאיתנו. הבעל אמר שהוא מאחר למשחק גולף והלך. כשנשארתי לבד עם האישה שאלתי אותה מדוע היא מרשה לבעלה לצעוק עליה ולדבר אליה בצורה כה מעליבה. "אני אסביר לך", ענתה לי. "גש איתי לחלון ותסתכל למטה. אתה רואה את מרצדס הספורט השחורה? היא שלי, וכל שנה אני מקבלת מבעלי כזו חדשה, ומה איכפת לי שהוא מדבר אלי לא יפה, העיקר שאני חיה כמו מלכה!"
שבוע לאחר מכן קיבלתי מהקונים תוכנית חדשה, הגיונית ומציאותית, ולפיה בניתי את הדירה.
-
הכותב הוא קבלן בניין, חבר ארגון הקבלנים ובונים תל אביב-יפו-בת ים
צרות של עשירים
זיגמונד נוטקביץ
7.1.2011 / 7:01