פאר ויסנר: "נוח לאחראים על יערות ישראל לנהל את היערות ללא תכנון מפורט"

מאז אושרה תוכנית המתאר הארצית לתכנון היערות (תמ"א 22) אושרו תוכניות בודדות להסדרת היערות בישראל. מתוך 199 תוכניות לייערות בישראל, אושרו רק 62 תוכניות בלבד. 28 יערות כלל לא בתכנון והיתר בשלבי הכנה ודיונים בוועדות התכנון.



הנתונים הוצגו על ידי משרד הפנים בדיון שהתקיים במועצה הארצית לתכנון ובנייה, על רקע בקשה של הקרן הקיימת לישראל להאריך את תקופת המעבר לתכנון היערות בישראל עד פברואר 2013. תקופת המעבר מאפשרת פעילות שוטפת ביערות, עד אישור התוכניות.



תמ"א 22 שאושרה ב-95' קובעת כי יש להכין תוכניות מפורטות לתכנון היערות בישראל כדרכי גישה, התנהלות עם זני עצים מיוחדים, דילול עצים ועוד. תוכניות לייעור לא קודמו בהתאם לתמ"א, מה שהניע את עמותת אדם טבע ודין להגיש לפני עשר שנים עתירה לבית המשפט העליון נגד הקרן הקיימת לישראל, שר הפנים, משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל. בית המשפט קבע בעקבות העתירה, כי תיקבע תקופת מעבר של עד 2003 שתאפשר פעילות שוטפת ביערות ובהמשך יאושרו התוכניות.



מאז הוארכה תקופת המעבר פעמיים. ב-2003, ב-2007 ובחודשיים האחרונים פנתה הקק"ל בשלישית למועצה הארצית להאריך את תקופת המעבר עד 2013 - בקשתה אושרה.



"יש חשש כי נוח לאחראים על יערות ישראל לנהל את היערות ללא תכנון מפורט ובהתאם להוראת מעבר", מסביר סגן ראש עיריית תל אביב מסיעת הירוקים, וחבר המועצה הארצית לתכנון ובנייה פאר ויסנר, במכתב שהעביר לראש הממשלה, שר הפנים, יו"ר קק"ל ונוספים, נכתב כי "זו הסיבה שאין התקדמות אמיתית בתכנון המפורט של יערות ישראל. תקופת מעבר כפי שאושרה כעת, של 18 חודשים היא אינה סבירה".



העתירה שהוגשה בשנת 2000 על ידי עמותת אדם טבע ודין, תקפה בעיקר את קק"ל. בעתירה היא הואשמה בהזנחה ובמחדל ממושך בכל הנושא לתחזוק היערות. לחיזוק טענתם צירפה העמותה חוות דעת שחיברה ד"ר אביבה רבינוביץ', לשעבר המדענית הראשית, מרצה לאדריכלות נוף בטכניון ופעילה במשך 30 שנה בתחום שמירת הטבע. בחוות הדעת תקפה רבינוביץ' בחריפות את דרכי פעילותה של הקק"ל בפעולתיה לשריפת חורש טבעי, ריסוס בחומרי הדברה גבוהים ומסוכנים, פגיעה במרקם על ידי שבירת שכבת סלע טבעית ונטיעה מאסיבית של זני עצים שאינם מתאימים.



"לאור השריפה הגדולה שהתרחשה בכרמל, ושריפות גדולות נוספת שהתרחשו בשנים האחרונות, על המועצה הארצית לקיים דיון עקרוני בנושא", ממשיך ויסנר במכתבו, "יש להכין מסמך מעקב בו יפורטו היערות שלהם לא אושרו תוכניות מפורטות והסיבות לכך, לקבל סקירה לגבי התכנון המפורט של היערות שנשרפו, לפעול למניעת שריפות דומות בעתיד, ולקבוע כי קק"ל, רשות הטבע והגנים והרשויות האחרות יביאו בחודשים הקרובים תוכנית עבודה לסיום התכנון המפורטת עד סוף 2013 כדי שלא יהיה צורך בהארכת נוספת של תקופת המעבר. תמ"א 22 שבאה לשמור על יערות ישראל צריכה לקיים את תכליתה, ולשמור על יערות ישראל. רק בשנה האחרונה נשרפו עשרות אלפי דונמים של יערות והם מעידים על בעיתיות בישום התוכנית".



לקרן הקיימת בישראל תקציב של כ-93 מיליון שקל לייעור בלבד המיועד לשמירת היערות. למרות זאת, בין השנים 1987-2007 אירעו בישראל כמה שריפות ענק. במחקר שערכו ד"ר דן מלקינסון, ד"ר לאה ויטנרבג, אלון חלוצי ונעמה טסלר, תועדו בשנים אלה 11 שריפות גדולות בשטחים העולים על 1,200 דונם כל אחד ועוד 373 שריפות קטנות יותר. שריפות חוזרות ונשנות קרו בעיקר בכרמל, ומהניתוח הסטטיסטי שערכו החוקרים עולה כי למעלה מ-19% משטחי החורש והיער בכרמל נשרפו לפחות פעם אחת.



בעקבות השריפה שהשתוללה בכרמל בשנות ה-80 התכנסה ועדה מקצועית שהמליצה על מספר פעולות לשיקום הכרמל ובהם קידום תוכנית מתאר כוללת, דילול עצים, שיפור ופיתוח מערכות דרכים ויצירת אזורי חיץ. מרבית מההמלצות הללו לא בוצעו וכך קרה כי ב-2010 ברמת הגולן בלבד נשרפו למעלה מכ-120 אלף דונם.



"במקום לעשות חשבון נפש, הקק"ל מנצלת את מקרה שריפת הכרמל כהזדמנות לגייס תרומות לנטיעת עצים", ממשיך ויסנר, "לקק"ל יש את התקציב ונטיעת עצים זה הדבר האחרון שהכרמל צריך. עליה לפעול לפי ההנחיות שניתנו לה, להתחיל לקדם תוכניות לייעור ולדאוג שמקרים דומים לא ישנו".