מנכ"ל המשרד לביטחון פנים לשעבר: כבר ב-2003 רצינו לצרף את הכבאות, מד"א ופיקוד העורף למשרד

>> בעקבות אסון הכרמל מתכוון היום ראש הממשלה להעביר הצעה להגדלת תקציבי החירום של ישראל בכ-800 מיליון שקל, שישמשו בין היתר להקמת הרשות הארצית לכיבוי אש. על הקמת הרשות הוחלט בממשלה ב-2008, בעקבות דו"חות ביקורת המלצות ואזהרות שהתקבלו עוד בשנות ה-90.

ואולם כבר ב-2003 נטוותה במשרד לביטחון פנים תוכנית רב שנתית לשינוי עמוק לא רק במערך כיבוי האש, אלא בעבודת המשרד בכלל. התוכנית היתה אמורה לשנות את תפיסת ביטחון הפנים שמעניקה המדינה לתושבים, להגדיל את תקציבו של המשרד ולהפוך אותו לאחד הגדולים והחשובים בממשלה.



לפי התוכנית, הרשות הארצית לכיבוי אש היתה מוקמת במשרד, אך אחריותו לא היתה מסתיימת בכך. גם גופים נוספים שאחראים לתגובה וטיפול בשעות חירום היו מצטרפים - בהם פיקוד העורף ומגן דוד אדום. זאת, לצד הרשות הלאומית למלחמה בסמים והרשות להגנה על עדים - שאכן צורפו אליו בסופו של דבר.



בראש התוכנית, ששאבה השראה מהמשרד להגנת המודלת בארה"ב, עמד מנכ"ל המשרד באותה תקופה שמואל הרשקוביץ. העבודה עליה התקיימה במשך כמה חודשים, שבהם נפגשו הרשקוביץ ובכירי המשרד עם בכירי המשרד האמריקאי, והתקיימו דיונים בקרב אנשי המשרד והוועדה לביטחון לאומי. הרשקוביץ הציג את התוכנית גם ליו"ר ועד עובדי מד"א באותה תקופה ןלאלוף פיקוד העורף לשעבר יעיר נווה. לבסוף הוצגה התוכנית על ידי הרשקוביץ והשר לביטחון פנים לשעבר צחי הנגבי לראש הממשלה דאז אריאל שרון, שהביע שביעות רצון ממנה.



"הצגנו לו את המבנה העתידי של המשרד כפי שראינו אותו, והוא נתן אור ירוק להתקדמות עם התוכניתי", אומר הרשקוביץ. למרות זאת, התוכנית מעולם לא יושמה במלואה ונותרה על הנייר.



הרשקוביץ נאלץ להתפטר מתפקידו ב-2004 בעקבות פרשת המינויים במשרד להגנת הסביבה שבה היה חשוד כאשר שימש כמנכ"ל המשרד בתקופתו של הנגבי, שעזב גם הוא את תפקידו כשר לביטחון פנים והתוכנית נותרה על הנייר. כיום, לאחר שזוכה מכל ההאשמות נגדו, הרשקוביץ מנסה להחזיר את תוכניתו לסדר היום.



"הרעיון היה לבחון ולהגדיר את תפישת ביטחון הפנים של ישראל", מסביר הרשקוביץ' למפות את כל הצרכים וכל האמצעים שיתנו ביטחון מקסימלי לאזרחים. הגענו באותה תקופה למסקנה שיש לבנות משרד שנותן מענה לכל האיומים שהגדרנו ושיש צורך לתכנן את העבודה המשותפת שלהם תחת אותו גוף.



"חשבנו ששילוב מערך הכבאות במשרד יאפשר להביא אותו לרמה מתקדמת, גם במובן התקציבי באמצעות תוספות של ציוד ואמצעים וגם מבחינת כוח אדם ומקצוענות. מערך הכבאות מזכיר באופי הפרישה שלו לפי איגודי ערים את הפרישה של המשטרה ושל יחידות פיקוד העורף ולכן חשבנו שטבעי שגוף כזה ייפעל בשיתוף פעולה עם שאר הגופים לטובת הגנה על ביטחון התושבים".



"לפעילות של פיקוד העורף יש זיקה מאוד חזקה לפעילות של משטרת ישראל. הנחת העבודה היתה גם שחשוב שהנושא יטופל במלוא תשומת הלב על ידי משרד ממשלתי. גם האינטראקציה שמד"א מקיים עם המשטרה, כיבוי האש ופיקוד העורף מאוד ברורה, גם ברגיעה וגם בחירום".



בנוסף התוכנית הגדירה צורך בגוף שיפעל במשרד ויהיה אחראי על תיאום הפעילות בין הגופים ותכנון פעילותם, אך לא הספיקה לקבוע כיצד הדבר יעשה. "התהליך צריך ולהתרחש תוך שמירה על המערך המקצועי, הזיכרון והידע המקצועי של כל הארגונים מבלי לפגוע בעובדים שלהם", אומר הרשקוביץ.



עלות התוכנית הוערכה אז על ידי הרשקוביץ בכ-850 מיליון שקל. "אסור שמהלך כזה יישאר בסדר גודל קטן בשוליים, אחרת המצב יהיה דומה למצב כיום, שבו פשוט עושים הרבה בירורים אחרי כל אירוע", אומר הרשקוביץ. "ייתכן שיהיה צורך בביצוע התאמות ושינויים בתוכנית למשרד הבריאות. הקמת הרשות לכיבוי אש במשרד לביטחון פנים היא חלק מהתפישה, אבל אני חושב שלפני שהדברים האלה מתגלגלים לכיוון הזה צריכה להיות תוכנית מסגרת כוללת עם יעד אסטרטגי ותכנון לטווח ארוך".