רשות ניירות ערך לגופים המוסדיים: הגישו תביעות ייצוגיות ביחד

>> רשות ניירות ערך מתכוונת ליזום שורה של צעדים שמטרתם להביא לכך שגופים מוסדיים יגישו תביעות ייצוגיות נגד חברות ודירקטורים בשוק ההון בגין מעשים שגרמו לפגיעה בכספי העמיתים - כך אמר היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, עו"ד שוני אלבק בכנס בנושא התביעות הייצוגיות בניירות ערך שהתקיים בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בשבוע שעבר.

אלבק הצביע על המעורבות הזניחה של גופים מוסדיים כיום במערך האכיפה הפרטית בשוק ההון. רק תביעה אחת הוגשה על ידי גוף מוסדי בשנים האחרונות. לדברי אלבק, "הגופים המוסדיים לא מגישים תביעות ייצוגיות כי זה פוגע בעסקים. התביעה פוגעת באופן אישי במנהלי הגופים שמגישים תובענות כי השוק הישראלי קטן וזוכרים בדיוק מי הגיש את התביעה.



"יש גם חשש שאחרי תביעה הגוף הנתבע לא יעביר את כספי הפנסיה של עובדיו לגוף המוסדי שתבע אותו. זה גם לא עסקה טובה מבחינת הגוף המוסדי: מימון עלויות התביעה נעשה מכספי הגוף המוסדי, מדמי הניהול, והרווח שיקבל ייכנס לכספי העמיתים - כך שזה לא מועיל לגוף המוסדי".



אלבק השווה את מעורבות המוסדיים בתחום הסדרי האג"ח למעורבותם בהגשת תביעות ייצוגיות כדי לעמוד על המניעים להתנהלותם. בתחום הסדרי האג"ח דווקא ניכרה מעורבות פעילה של גופים מוסדיים. לדעת אלבק נובעת התנהלות זו מכך שהותר למוסדיים לממן מחצית מעלויות עורכי הדין מכספי העמיתים. "מעורבות המוסדיים נתפשה בשוק כלגיטימית יותר מהגשת תביעה ייצוגית, כי מצב של הסדר חוב זה מצב שנכפה על הגוף המוסדי - ואילו תביעה ייצוגית זה דבר שגוף מוסדי יוזם", הוסיף אלבק.



הילה בן חיים, סגנית המפקח על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר ציינה כי מתנהל דיאלוג בין הרגולטורים בנושא ונשקל לאפשר למוסדיים לממן תביעות ייצוגיות בחלקן מכספי העמיתים. אלבק אמר כי אחד הרעיונות הנבחנים להגברת מעורבותם של המוסדיים בתביעות ייצוגיות הוא "לחשוב על קונסורציום של מוסדיים שיכולים להגיש תביעה ביחד. זה יכול לפתור את הבעיה של השוק הקטן שכולם זוכרים מי עשה מה".



בהקשר זה העיר פרופ' אסף חמדני, שעמד בראש הוועדה לבחינת תפקידם של גופים מוסדיים בשוק ההון, כי "עמדת הרשות להגבלים עסקיים היא שאסור לגופים המוסדיים לדבר אחד עם השני". אלבק השיב: "כשהמוסדיים ירצו לעשות קונסורציום בתביעה כזו שיבואו אלי. זה לא מה שצריך להפחיד אותם".



"אין בכלל יתרון לתובע מוסדי"



גוף מוסדי התביעה הייצוגית היחידה שהוגשה על ידי גוף מוסדי היא תביעת חברת הראל נגד חברת לנדמארק. לנדמארק טענה אז כי הראל לא יכולה להגיש תביעה ייצוגית, מכיוון שהיא גוף גדול והנזק שנגרם לה לטענתה הוא מצטבר ולכן היא יכולה להגיש תביעה פרטית. שופט בית המשפט המחוזי מרכז פרופ' עופר גרוסקופף דחה טענה זו, וקבע כי גוף מוסדי יכול להיות תובע ייצוגי.



היועץ המשפטי של הראל, עו"ד חנן פרידמן, טען בכנס כי ההחלטה חסרת חשיבות מבחינה משפטית. "זו דוגמה טובה לכך שאין בכלל יתרון לתובע מוסדי. מבחינה פרקטית זו היתה הכרעה לא רלוונטית כי לבתי ההשקעות יש לקוחות ועמיתים ולכן בשביל שהראל תוביל תביעה ייצוגית היא לא צריכה להגיש בעצמה את התביעה - אלא היא יכולה לאתר את אחד הלקוחות שלה שמחזיק בניירות הערך, לממן עבורו את התביעה ולהגיש אותה באמצעותו".



עו"ד פרידמן ניסה לשכנע את משתתפי הכנס כי התמונה שהציג אלבק אינה נכונה וכי לא ניגודי העניינים בשוק מונעים גופים מוסדיים מהגשת תביעות ייצוגיות. לדבריו, "מי שמחליט על הגשת תביעה ייצוגית זה ועדת השקעות, שבה יושבים נציגים חיצוניים שאי אפשר לפטר אותם ואין להם שיקולים של הלקוח. לכן הסטיגמה שיש כאן מישהו שמצליח להפחיד היא ממש לא נכונה".



פרופ' שרון חנס, מומחה לתאגידים וניירות ערך מאוניברסיטת תל אביב, העיר כי "ועדת ההשקעות אינה גוף יוזם. ההנהלה היא זו שצריכה ליזום את התביעה". פרידמן טען בתגובה כי "בוועדת ההשקעות דנים באירועים חריגים. גם אם יש חשש שעובדי הגוף המוסדי לא יביאו את העניין לוועדה אז אנשי ועדת ההשקעות יציפו את זה". עוד אמר פרידמן: "יש גופי השקעות שבנו את המוניטין שלהם על תביעות כאלה. יש לקוחות שיודעים להעריך את זה. יש ועדי עובדים שיודעים להעריך את זה כאשר הם בוחרים את קרן הפנסיה - כי הרי לא המעסיק מחליט איפה יופקדו כספי הפנסיה של העובדים".



פנייה לבית המשפט היא כישלון



כיצד מסביר פרידמן את המעורבות הזעומה של גופים מוסדיים בתביעות ייצוגיות? לדבריו, "החלטה להגיע לבית משפט זה כישלון - כי בסכסוך מסחרי אפשר בסבירות זו או אחרת לדעת מראש את הסיכון והסיכוי וזה פתח טוב לפשרה. תובעים יודעים לפנות לנתבע הפוטנציאלי ובמקרים רבים יש פשרות. אני מכיר את זה גם מצד הנתבעים כמבטח. הדברים האלה נשארים סודיים כי אלה פשרות חסויות". עם זאת, פרידמן ציין כי הראל הצטרפה לניהול כמה תביעות ייצוגיות שהוגשו בארה"ב. אלבק הגיב: "שמעתי את פרידמן אומר: כשיש תביעה בארה"ב אנחנו מצטרפים וכשיש תביעה בישראל - עושים דיל. זה מבחינתי אומר הכל".



פרופ' אלון קלמנט, מומחה לתביעות ייצוגיות מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, אמר כי העדפה של התובע המוסדי בתביעות ייצוגיות תיצור תמריץ שלילי לתובעים קטנים להגיש תביעות כאלה. לדבריו, "אולי צריך לחשוב אחרת, למשל לחייב תובע מוסדי להשתתף בדיונים או לחייבם להביע דעה על פשרה. מצד אחד זה לא יקטין תמריצים להגיש ייצוגיות. מצד שני זה יותיר את התובע המוסדי בתוך התביעה כגוף אפקטיבי שמפקח על עורכי הדין. צריך לחשוב על כך במקום לדחוף את המוסדיים למקום שהם לא נמצאים בו".



עו"ד נועם שכנר, המייצג תובעים ייצוגיים, אמר: "אולי הגיע הזמן שיגישו תביעות ייצוגיות נגד גופים מוסדיים שלא הגישו תביעות. חייבים לחייב גופים מוסדיים לקבל חוות דעת מעורך דין אם הם יכולים להגיש תביעה או לא. הם נאמנים של כספי העמיתים וזו חלק מהנאמנות שלהם. השאלה היא איך גוף מוסדי יממן את זה. לדעתי כדאי שההליך ימומן מכספי העמיתים כי בסופו של דבר זה כסף שיבוא לעמיתים".