ניתוח מיוחד של פירמת רואי החשבון pwc israel לעשור החולף 2001-2010, מלמד כי חברות היי-טק המגובות הון סיכון (חברות בהן אחד המשקיעים בסבב ההשקעה הוא קרן הון סיכון) גייסו בישראל בעשור היוצא 11.1 מיליארד דולר, לעומת 247 מיליארד דולר בארה"ב.
עם זאת, בשלוש השנים האחרונות חלה ירידה מתמדת בהיקף ההשקעות בישראל ו-2010 מסתכמת ב-884 מיליון דולר בלבד, לא רחוק מהנתונים של 2009 (735 מיליון דולר). נקודת האור של העשור האחרון נוגעת להיקף השקעות הון הסיכון לנפש בישראל. לפי pwc הן הגבוהות בעולם, ומגמה זו נשמרת לאורך העשור באופן מובהק. מצד שני לאורך העשור יש ירידה חדה במספר הקרנות הפעילות בישראל.
אולם לאורך העשור גדל משקלן של הקרנות הזרות שאינן בעלות נציגות ישראלית בהשקעות בחברות ישראליות. השקעות אלו הן על פי רוב נקודתיות ואינן מובלות על ידי אסטרטגיה ברורה להשקעות בישראל, אלא נעשות על בסיס הזדמנויות שנקרות בפני אותה קרן זרה. מרבית הקרנות הזרות ללא נציגות ישראלית אינן משקיעות בחברות ישראליות אם אין קרן ישראלית המשתתפת איתן בסיבוב ההשקעה.
נקודה נוספת בניתוח החדש נוגעת למספר ההשקעת הראשונות של קרנות הון סיכון בסטארט אפים. בסופו של העשור הקודם, מספר ההשקעות הראשונות של קרנות בחברות פורטפוליו ומספר השקעות ההמשך, נחלקו באופן שווה. עם זאת הדו"ח מלמד שלאורך העשור חלה ירידה ברורה בהשקעות הראשונות, לטובת גידול בהשקעות המשך.
נתון זה מיוחס ראשית, ובאופן מובהק, להתבגרותו של ההיי-טק הישראלי ולעובדה שחברות בוגרות דרשו השקעות המשך רבות יותר. נתון זה מושפע גם ממשבר האשראי שהחל בסוף שנת 2008 ומהקושי של הקרנות והחברות לגייס כספים בסוף העשור, דבר שהוביל לכך שהקרנות התמקדו בהגנה על הפורטפוליו הקיים. כתוצאה מכך, ההשקעות הראשונות ירדו אל מתחת ל- 20% מכלל השקעות הון הסיכון.
ב-pwc טוענים שהמשקל הרצוי, המבטיח המשך צמיחה וגידול של חברות חדשות, הוא 20%-30% השקעות ראשונות מסך ההשקעות. כך שהירידה בהשקעות ראשונות בסוף העשור תחייב את הקרנות להשקיע יותר בהשקעות ראשונות בפתחו של העשור החדש.
עלייה בשיעור החברות המאוגדות בישראל
מגמה נוספת שעולה מהדו"ח היא העלייה בעשור האחרון בשיעור החברות המאוגדות בישראל ונסיגה בכמות החברות המאוגדות בארה"ב. בעבר סברו רוב הקרנות והיזמים כי ישנו ערך רב בהתאגדות כחברה אמריקאית, הן לגבי שווי החברה במועד האקזיט והן לגבי היכולת לגיוס כספים נוספים לאותה חברה. מהנתונים לעיל מתברר כי תפיסה זו הולכת ונעלמת מהעולם.
רובי סולימן, שותף, ראש מגזר משותף תחום טכנולוגיה, pwc israel ציין כי, "העשור החולף היווה נסיעה ברכבת הרים מטורפת עבור שחקני ההיי-טק השונים. מהתפוצצות הבועה בראשיתו ועד למשבר האשראי לקראת סופו, ידע ההיי-טק הישראלי עליות ומורדות עוצרי נשימה".
"היזם והמהנדס הישראלי הוכיחו חוסן מרשים לאורך העשור ביכולתם למשוך ארצה משקיעים זרים, למרות אטרקטיביות הולכת וגדלה של המדינות המתפתחות ובראשן סין והודו. יחד עם זאת ניתן לראות, כי חלה שחיקה איטית ומתמשכת ביתרוננו היחסי לאורך העשור. בסיומו של עשור זה עלותו של המהנדס הישראלי יקרה בפי שתיים עד פי שלוש מעלותו של מהנדס סיני או הודי. כמובן, גודלי האוכלוסיות ופוטנציאל השוק האדיר גם הם אינם פועלים לטובתנו. פערים אלו נותנים אותותיהם בעשור החולף וחלק ניכר מהכספים העולמיים מופנים לסין והודו, חלקם על חשבון השקעות בחברות ישראליות".
עוד הוסיף סולימן כי, "מלימוד מהעשור החולף נראה כי הגענו בסופו לשפל בכמות ההשקעות והשאלה היא כמה זמן השפל יימשך ומתי יחזרו העליות. התשובה לשאלה זו ברובה אינה בשליטתנו שהרי ההשקעות בהיי-טק הישראלי כמעט שאינן מושפעות מאירועים מקומיים. מלחמת לבנון השנייה, עופרת יצוקה ופיגועי טרור מקומיים, ומן הצד השני חוסנה של הכלכלה הישראלית במשבר האחרון, הם נקודות אשר השפעתן על ההשקעות בהיי-טק הישראלי זעומה ביחס לשינויים ולמגמות העולמיות
"מה שכן בשליטנו ובאחריותנו הוא, לדאוג לכך כי כאשר רמת ההשקעות העולמית תעלה, ישראל תוסיף להיות במוקד ההשקעות. האקזיטים בתחילת העשור הקרוב קריטיים בקביעת רמת ההשקעות בהמשך העשור. העשור הקרוב וזה שאחריו תלויים בעיקר במה שעשינו בזה שחלף. עוצמת ההיי-טק הישראלי היא רק באנשים, בחינוך, במצוינות וביזמות. אם הזנחנו את אלו בעשור החולף, אנו נשלם מחיר כבד בעשורים הבאים ואין תגלית גז שיכולה לפצות על כך".
"עלותו של מהנדס היי-טק ישראלי יקרה עד פי 3 ממהנדס סיני"
גיא גרימלנד
9.1.2011 / 11:27