הערבים הם נכס כלכלי שעוד לא מומש

>> כדי להפוך את החברה הערבית למנוף כלכלי שיוסיף לצמיחת המשק, על הממשלה לנקוט כמה צעדים. כמה מחוללי שינוי בתחום התעסוקה, בקרב קבוצות שונות של החברה הערבית, ייטיבו הן עם המיעוט הערבי, שמבחינות רבות חי במציאות של עולם שלישי בישראל והן עם המשק הישראלי, שזקוק לזריקת מרץ.

העלאת שיעור השתתפות הנשים הערביות בשוק העבודה: אין ספק שקיימת מוטיווציה של נשים ערביות לצאת לעבוד. שיעורי הנשים העובדות במדינות ערב מוכיחים כי אין כאן בעיה תרבותית. קיימת ירידה משמעותית בשיעורי ילודה ועלייה ברמת ההשכלה, ואת ההתפתחויות האלה אפשר וצריך למנף. כדי לעשות זאת על הממשלה לנקוט כמה צעדים:



ראשית יש ליצור מקומות תעסוקה נגישים שמכבדים את זכויות הנשים. היבטים כגון שכר מינימום, הפרשות סוציאליות וימי חופש בתשלום נמצאים כרגע במצב של אי אכיפה. אשה שיוצאת לעבוד צריכה לקבל את הביטחון שזכויותיה יישמרו, וזו אחריות של המדינה לשמור עליהן.



שנית, יש להביא לפיתוח תשתיות תומכות, כגון תחבורה ציבורית ומעונות יום. תשתיות מסוג זה הן קריטיות למימוש היעד של הגברת שיעור התעסוקה בקרב נשים עובדות.



שילוב אקדמאים ערבים בעולם הפיננסים וההיי-טק: גורם חשוב המסביר את הירידה בשיעורי ההשתתפות של גברים ערבים כבר בגיל צעיר הוא האחוז הגבוה של עובדים ערבים בעבודות פיסיות. מכיוון שהיכולת הפיסית פוחתת עם הגיל, יורדת ההשתתפות בתעסוקה במשרות אלה. כך נוצר מצב שרבים ממובטלים אלה פונים לתמיכות ממשלתיות שונות. הפתרון לבעיה זו הוא בהשקעה בחינוך. תוצאות מבחני פיז"ה מדאיגות מאוד וקיים פער גדול בין תלמידים יהודים לערבים. אם גדל פה דור נוסף של עובדי כפיים, אז אחרי 20 שנות עבודה קשות הם ייאלצו לפרוש ולחיות מקצבאות. חובה לתקן מצב זה. כמו כן, על המדינה לתגמל עסקים שקולטים אקדמאים ערבים.



בניית יכולות כלכליות של החברה הערבית תגדיל את יכולת הצריכה שלהם, כך שקיים אינטרס כלכלי לחזק את משקי הבית הערבים.



הנגשת הון לאנשי עסקים ערבים והפעלה נאותה של מרכזים שתומכים בפיתוח עסקי: למשל, ירידי תעסוקה שמשרד התמ"ת ייזום למעסיקים ועובדים פוטנציאליים ביישובים ערביים. כרגע, יוזמות מסוג זה הן נחלתן של ארגונים כגון יוזמות קרן אברהם ותב"ת, אך זה בוודאי לא מספיק. בנוסף, על הממשלה לעודד העתקת מפעלים ליישובים הערביים עצמם, ולהעניק הטבות ליזמים שמקימים מפעלים בפריפריה.



יש צורך במתן לגיטימציה חברתית ותרבותית לאנשי עסקים ערבים - גם מול משרדי הממשלה מצד אחד, ומול אנשי עסקים יהודים מצד שני. הממשלה מעניקה הטבות מס ליישובים בפריפריה, אבל כוללת מעט מאוד יישובים ערביים במסגרת זו. בסופו של דבר, בג"ץ ייאלץ לבטל את ההטבות על רקע פגיעה בעיקרון השוויון. זה היבט נוסף של אפליה שיש לו השלכות כלכליות על היכולת והמוטיווציה של המיעוט הערבי להשתלב במשק. מתוך נקודת הנחה שחיינו שלובים זה בזה, עלינו להביט על השנים הבאות כאתגר, שבסופו ייתכן כי החברה הישראלית כולה, יהודים וערבים, תצא נשכרת.



הכותב הוא מנכ"ל שותף של עמותת יוזמות קרן אברהם