מלכת הכביש - לפחות עד החזרה לאיילון

>> כבר עשר שנים אני עומדת בפקק בכביש מספר 1: בוקר אחר בוקר אני יוצאת מכיוון נתב"ג לתל אביב, לבילוי של 45 דקות עד שעה בכביש. בשנים האחרונות צפיתי בהתקדמות האטית של העבודות בכביש, לקראת מה שאמור היה לספק פתרון כלשהו לסיוט.

אחרי ציפייה של יותר משלוש שנים, לא היה קשה לשכנע אותי לחנוך אתמול את הנתיב המהיר לתל אביב, שנפתח ברעש גדול. כל כך הרבה זמן חיכיתי שמישהו יגאל אותי מהעינוי היומיומי, גם אם יהיה זה רק פתרון חלקי - כך שמיהרתי להצטרף מיד כשנפתחה ההרשמה.



אתמול בשעה 7:45 בבוקר עליתי בחגיגיות על כביש ירושלים-תל אביב לכיון הנתיב המהיר. המחיר הנקוב שהופיע בשלט בכניסה לנתיב היה שישה שקלים. נכנסתי. לא היו הרבה נוסעים, הנתיב היה ריק ויכולתי לנסוע בקלות במהירות של 90 קמ"ש. בנתיבים מימיני היה הפקק בשיאו - ואילו אני שייטתי לי בנתיב המהיר כמו מלכה. בתוך 10 דקות הגעתי לחיבור לאיילון.



עצירה מהירה בחניון "החנה וסע" שבתחילת הנתיב, גילתה כי הוא ריק ושומם ממכוניות. נהגי השאטלים, שעומדים לשירותם של אלה שבוחרים להשאיר את מכוניתם בחניון שמחוץ לעיר, המתינו לצד נציגי תקשורת רבים והודו כי "בינתיים מטפטפים רק מעט מאוד נוסעים".



שניים מאלה ש"טיפטפו" הבוקר לחניון, מיכאל כהן ממודיעין ופליקס גלפרין מהר אדר, סיפרו על החוויה שלהם. למיכאל לקח 20 דקות להגיע עד לחניון, משם ימשיך עם השאטל לכיוון הבורסה, בתקווה שהנסיעה כולה תהיה קצרה יותר מהרגיל - שעה וחצי בממוצע בדרך כלל. פליקס כבר התנחם בכך שהנסיעה עד החניון, שבימים רגילים יכולה להימשך כמעט שעתיים, נמשכה היום 35 דקות בלבד.



בניגוד לפליקס ומיכאל, החלטתי להמשיך עם המכונית עד לעבודה. יצאתי מהחניון לנתיב המהיר, וכעבור כמה דקות הייתי באיילון - שם כבר הסתיימה האידיליה. בניגוד למסלול הנסיעה הקבוע שלי, לא יכולתי לצאת במחלף קיבוץ גלויות, כי הנתיב המהיר משתלב באיילון רק אחרי היציאה הזאת. גם ההשתלבות היתה בעייתית מאוד: הנהגים בנתיבים הרגילים, אחרי שעמדו כמעט שעה בפקק, היו חסרי סובלנות כלפי המכוניות שניסו להשתלב בכביש בקלילות לאחר שיוט זריז בנתיב המהיר. גם אחרי שהצלחתי להשתלב באיילון לא ציפתה לי בשורה של ממש: בסך הכל זכיתי להיכנס לכביש הפקוק כמו בכל יום. לא יכולתי שלא לשאול את עצמי מה יקרה כשבנתיב המהיר ייסעו הרבה יותר מכוניות, ועד כמה מחניק יהיה צוואר הבקבוק שבסופו.