תחנות הדלק נגד התדלוק העצמי

>> מילוי מכל הדלק ברכב הוא בבחינת רע הכרחי. רוב הנהגים אינם נהנים מחוויית התדלוק, אך היא חיונית להמשך פעולתו התקינה של הרכב. שירות התדלוק המוצע לנהגים אמור היה להפוך את הביקור החיוני בתחנת הדלק לפחות מציק. בפועל, במרבית המקרים, השירות המלא רק מגביר את התסכול.

התענוג, כמובן, אינו ניתן בחינם. על שירות מלא צריך לשלם. לפי צו פיקוח בעניין מחירים מרביים בתחנות דלק, תדלוק עצמי זול מתדלוק בשירות מלא ב-13 אגורות לליטר לפחות. מדובר בכ-6.5 שקלים למכל ממוצע של 50 ליטר, ויותר מכך בלילות ובסופי שבוע, בהם נגבית תוספת תשלום לשירות מלא. אין פלא שנהגים רבים מעוניינים לחסוך מעצמם את מוראות השירות המלא ומבקשים לתדלק את רכבם בעצמם. תדלוק עצמי הוא זול יותר; ברוב ימות השנה - נעים יותר; וכמעט תמיד - מהיר ויעיל הרבה יותר.



אלא שמפעילי התחנות אינם מחבבים את התדלוק העצמי. אחרי הכל, אם ניתן לגבות 6.5 שקלים ויותר עבור כל מכל בשירות מלא ולשלם למתדלק שכר מינימום, מדובר בפוטנציאל רווח לא מבוטל למפעיל התחנה. הרווח למפעיל התחנה גדל והולך ככל שהמתדלק עובד קשה יותר ומשרת מכוניות רבות יותר, כלומר, ככל שרמת השירות לנהג מידרדרת והולכת. זאת, מבלי להזכיר את הרווח הטמון למפעיל התחנה בבדיקות שמן ושידול נהגים לרכישת מים, עצים ריחניים ועוד. הרגולטור של משק הדלק הוא שכפה על מפעילי התחנות, במסגרת צו שניתן בעשור הקודם, להפעיל בתחנות משאבות לשירות עצמי. עד להתערבותו, ברוב תחנות הדלק בישראל לא היתה כלל אפשרות לתדלוק עצמי.



על פי צו הפיקוח שבתוקף, החתום בידי שרי האוצר והתשתיות, המספר המינימלי של משאבות לתדלוק עצמי שהתחנות מחויבת להפעיל הוא שליש מהמשאבות בתחנה או שתי משאבות, לפי הגבוה מבין השניים, או משאבה אחת בלבד, כאשר בתחנה ארבע משאבות או פחות. על פי רוב, התחנות מסתפקות במינימום הנדרש מכוח הצו. הציבור מצדו, מנסה להצביע עם ההגה. ביקור בתחנת דלק מגלה לרוב תורים ארוכים לצד משאבות השירות העצמי, ולצדם רציפים שוממים ומיותמים של משאבות בשירות מלא.



ואולם מפעילי תחנות התדלוק אינם מתרשמים מהעדפות הציבור. אחרי הכל, הם עצמם מעדיפים שנמשיך להמתין למתדלק. בנסיבות אלה, מן הראוי שהרגולטור יחזור ויתערב. יש לתקן את צו המחירים והשירותים כך שיחייב את התחנות להגדיל את חלקן היחסי של המשאבות בשירות עצמי באופן שיהוו חצי ואפילו שני שלישים מכלל משאבות הדלק שבתחנה.



הכותב הוא דירקטור במועצה הישראלית לצרכנות ומרצה לדיני חוזים צרכניים באוניברסיטת תל אביב