פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מימן לנתניהו: לגז המצרי חשיבות אסטרטגית

      יוסי מימן, מבעלי ספקית הגז המצרית EMG מגיב להאשמות הקשות נגדו ונגד הגז המצרי. במכתב שכתב לראש הממשלה כתב כי עצם קיומו של הגז במצרים טוב למחירי הגז בישראל

      "עצם קיומו של מקור גז מצרי יצר תחרות שהניבה מחירים נמוכים יותר למשק הישראלי" - כך כתב אתמול לראש הממשלה בנימין נתניהו, איש העסקים יוסי מימן, בעל השליטה בקבוצת מרחב ומבעלי ספקית הגז המצרית EMG. מימן הדגיש את תרומתו של הגז המצרי לענף האנרגיה בישראל. הוא רמז כי EMG הסכימה לחפות על מתחרתה הישראלית, קבוצת ים תטיס של דלק ונובל אנרג'י, שנאלצה באחרונה להפסיק את הזרמת הגז ללקוחותיה בשל צרכים תפעוליים: "הגיבוי המוענק שוב בשבועות אלה על ידי EMG לים תטיס, כאשר הספק הישראלי נאלץ להפסיק את ההזרמה בעוד EMG מגבירה אספקת הגז המצרי מעבר לנדרש על ידי לקוחותיה כדי לענות גם על צרכי לקוחות ים תטיס, מעיד על החשיבות התפעולית של קיום יותר מספק אחד".

      במכתבו הדגיש מימן כי אין בכוונת EMG להתבטא בשאלת התמלוגים בישראל - אלא לוודא כי לנוכח הטענות המופנות כלפי הגז המצרי, מקבלי ההחלטות בישראל "יהיו מודעים לעובדות ולא יוטעו בידי טענות מופרכות", כלשונו. דבריו של מימן מתייחסים לשתי טענות "חסרות שחר" כהגדרתו, שלפיהן EMG נהנית מפטור ייחודי ממס בישראל - או ממדיניות תמלוגים מפלה לטובה. זאת, אף כי EMG כפופה לטענתו לכללים הנהוגים לגבי יתר היצואנים למשק.

      במכתב, ששיגר מימן גם למשרדי ממשלה נוספים, הוא טען כי EMG אינה נהנית מפטור או הטבה שאינם חלים על כל יצואן לישראל - וכי נדרשה להבהרה מטעם רשות המסים, ולא להטבה, משום שיצוא הגז לישראל מתבצע באמצעות צינור (ולא באמצעי שינוע תחבורתיים). עוד טען מימן כי הטענה לפיה הסתירה הספקית הסכם פטור "סודי" לכאורה, משוללת כל יסוד משום שזה מעוגן בהסכם המדיני בין ישראל למצרים משנת 2005.

      לצורך הסבריו עשה מימן שימוש דווקא בציטוטים מפי מנהל רשות המסים, יהודה נסרדישי, שלפיהם "נעשה ל-EMG עוול גדול", וכי זו משלמת את מיסיה כחוק. כמו כן הסתמך על דבריו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, אשר בחוות הדעת שהגיש לוועדת ששינסקי כתב בשבחה של התחרות בענף הגז אשר גרמה להוזלת מחירים ולגיוון מקורות האספקה, וסתר את טענות חברות הגז בקביעתו כי "הטענות כאילו אין זה ראוי כלל לרכוש גז ממצרים, והנימה שנלוותה לעיתים לטענות אלה - אינן במקומן".

      עוד ציין ליכט בחוות הדעת כי הטלת המס המגזרי על חברות הגז נובעת מטעמים של צדק חלוקתי וכי "תכלית זו כלל אינה רלוונטית לחברה המצרית המוכרת גז מצרי ולא ישראלי". באשר לטענה בדבר הפגיעה בתחרות בין הגז הישראלי למצרי, כתב ליכט כי נמצא לה ביסוס.

      לדברי מימן, חלק הממשלה בגז המצרי המופק בתחומיה הוא כ-75% ולכן עולה על חלקה של ממשלת ישראל בגז כחול-לבן. מעבר לכך, ציין מימן, EMG משלמת במצרים מס חברות כחוק, ולכן מחיר הגז המיוצא כבר מגלם את חלקה של ממשלת מצרים: "כל עוד לא יוחרגו התמלוגים בישראל מרמה של 75% בתוספת מס החברות המצרי, לא יימצא היצואן ממצרים ביתרון שיווקי בהשוואה למוכר הגז המופק בתחומי מדינת ישראל".

      באשר להיבט המדיני, כתב מימן לנתניהו כי חשיבותו האסטרטגית של מיזם EMG ליחסים בין מצרים לישראל ברורה: "המיזם שבאמצעותו ישראל נהנית מגז טבעי זמין ובמחיר נוח, ומצרים נהנית מתזרים מזומנים - הוא ביטוי קונקרטי ליחסים אלה. לא בכדי קבעו ממשלות ישראל ומצרים בהסכם ביניהן משנת 2005 כי מיזם זה מהווה המשך להתחייבויות מצרים לישראל בתחום הנפט כפי שנקבעו בנספח השלישי לחוזה השלום".

      מקבוצת מרחב נמסר בתגובה: "איננו מתייחסים לתכתובות של הקבוצה עם משרדי ממשלה".