סעיף "האח הגדול" הוסר מהחוק: הרשות להלבנת הון לא תוכל לברר פרטים על קרובי משפחתו של חשוד

ועדת החוקה של הכנסת הוציאה מנוסח החוק לאיסור הלבנת הון את סעיף "האח הגדול", המאפשר לרשות להלבנת הון לבקש מידע פיננסי על קרובי משפחתו מדרגה שנייה ושלישית של אדם אשר בחשבונו היתה פעילות כלכלית חריגה, וכן מסמיך את הרשות לבקש מידע מהמרשם הפלילי לצורך השלמת המידע.



בהצעת חוק איסור הלבנת הון שנדונה היום בוועדה, מוצע להרחיב את מאגר המידע שהוקם ברשות להלבנת הון אשר במשרד המשפטים, מאגר אשר נועד לסייע ביישום החוק. חוק איסור הלבנת הון הסמיך גם את שר המשפטים להקים מאגר מידע אשר יכיל מידע על פעילות כלכלית החשודה במימון פעולות טרור או הלבנת הון. הצעת החוק מבקשת להסמיך את הרשות לבקש מידע אף מרשויות דומות ברחבי העולם, לצורך השלמת המידע על פעילות טרור והלבנת הון. יתרה מזאת, הרשות תוסמך להעביר את המידע שברשותה לרשויות דומות במדינות אחרות, וכן לרשות המסים, מצ"ח, מח"ש ורשות ניירות ערך.



המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד יהודה שפר, טען בוועדה כי לעתים הרשות מקבלת דיווח מגופים פיננסיים על פעילות כלכלית חריגה, כגון הפקדות או משיכות כספים בסכומים גבוהים. הדיווח הינו גולמי, ואינו מעיד דיו על החשש מפני מימון טרור או הלבנת הון. "הרשות הישראלית היא היחידה בעולם שאין לה סמכות גישה למרשם הפלילי", ציין.



ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד פול לנדס, הוסיף כי מדובר בכמה עשרות בקשות לשנה, בהן הרשות מבקשת השלמת מידע. על פי הסמכות החוקית הנוכחית, הרשות מקבלת דיווחים רבים. אולם לטענתו, כיון שטבעה של פעילות עבריינית שהיא מנוהלת במסווה ותחת שמות קש של קרובי משפחה או שותפים עסקיים, השלמת המידע חיונית לחקירה.



יו"ר הוועדה ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו) אמר כי הוא חושש שהסמכות המבוקשת רחבה מידי, והרשות תוכל לבקש מידע על החשוד, קרובי משפחתו, שותפיו, וכן על כל חבר או שכן של בעל החשבון החשוד, ואולי אף מידע רפואי או כל מידע אחר שאינו רלוונטי. כל זאת, במסווה של השלמת מידע לצורך חקירה.



יו"ר המועצה להגנת הפרטיות, עו"ד יהושע שופמן, אמר שהמידע הרחב והכוח העצום שהרשות תחזיק בידה אם החוק יאושר, מעלה חשש לשימוש לא רלוונטי, ועל כן ראוי להגבילו.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רחל גוטליב, הסכימה שבקשת השלמת חקירה תותנה באישור היועץ המשפטי לממשלה או המשנה ליועץ.