עומדים בתור כדי לשבור את הטריאופול

>> הרעש הגדול שהתחולל במהלך המאבק של חברות הסלולר נגד הרחבת התחרות שכך לא מכבר. הקישוריות הופחתה ומפעילי הסלולר הווירטואליים עומדים להיכנס לענף בחודשים הקרובים. עם זאת, המהפכה האמיתית בשוק הסלולר המקומי עדיין לא החלה. בימים אלה מתגבש והולך המכרז להכנסת מפעיל סלולר נוסף, בעל תשתיות לכל דבר, שיתחרה בסלקום, פרטנר ופלאפון. אמנם חברות הסלולר מזהירות כי השוק תחרותי ורווי, אך נראה שיש מי שחושב אחרת. ארבע קבוצות כבר רכשו את מסמכי המכרז, ונראה שקבוצה חמישית בדרך. שוק הסלולר הישראלי קרוב למהפכה תחרותית.

"אנו מקווים שעד אפריל נוכל להכריז על זוכים במכרז התדרים", אמר בכיר במשרד התקשורת, כשהוא מתייחס למכרז להכנסת מפעיל סלולרי חדש לשוק. בלי ששמנו לב, קו הסיום של מכרז התדרים מתקרב. 1 בפברואר בשעה 12:00 בצהריים - זהו המועד האחרון להגשת הצעות למכרז התדרים. אחר כך, במשך זמן שמוערך בעד 30 יום, יבחנו במשרד התקשורת את המציעים כשלב ראשון. כל המציעים שיימצאו עומדים בתנאי הסף יקודמו וייגשו לשלב הסופי: ההתמחרות הכספית. השלב הזה יתבצע אונליין, על בסיס מערכות המחשוב של החשב הכללי. זהו שלב שיתחיל ויסתיים ביום אחד, בתוך כמה שעות, ואחריו תצא הודעה על הזוכים במכרז. אם לא יהיו עיכובים מיוחדים, שלב זה יתרחש באמצע-סוף מארס 2011 - כאן מעבר לפינה.



שר התקשורת, משה כחלון, נשמע מרוצה מהתקדמות מכרז התדרים: "אני שבע רצון מההיענות למכרז. חברות רציניות בכל קנה מידה הודיעו על השתתפות בו - דבר המעיד על האמון שחברות בינלאומיות מעניקות לשוק הסלולר בישראל. לאחר שהכנסת אישרה את הרפורמה לנדידה פנים ארצית, נסללה הדרך למפעילים חדשים. אני מאמין שבתוך כמה חודשים ייכנסו לשוק שחקנים כאלה שיתחרו על השירות ועל המחיר שמציעים ללקוחות".



חמש מתחרות



מסתבר שלא מעט רוצים לקבל נתח בשוק הסלולר, שסך הכנסותיו השנתיות עולה על 18 מיליארד שקל. מכרז תדרי הסלולר שמנהל משרד התקשורת זוכה לעניין רב. מדובר במפעילות במודל מלא (mno) ולא וירטואלי. המשמעות היא שמי שיזכה במכרז יידרש להקים תשתית אנטנות בפרישה ארצית - בדיוק כמו ארבע חברות הסלולר הקיימות. מכרז התדרים הוא על שתי רצועות תדרים, בטווח ה-2,100 מגה-הרץ.



בשלב הזה יש ארבע קבוצות שמביעות עניין במכרז התדרים. הראשונה היא מירס. חברת הסלולר עם 500 אלף לקוחות משתמשת כיום בטכנולוגיה נכחדת מעולם הסלולר, ששמה iden. מירס היא המתחרה הוודאית היחידה במכרז. החברה חייבת לעבור לטכנולוגיית ה-gsm אם ברצונה לשרוד. בעל הבית בחברה הוא פטריק דרהי הצרפתי, שמקורות העושר שלו הם שמונה חברות התקשורת שלו באירופה.



מתמודדת שנייה במכרז היא חברת אקספון של איש העסקים חזי בצלאל. בצלאל עשה את הונו באפריקה בעסקי תקשורת, נשק ובנקאות וכעת הוא נחוש להיכנס לפעילות בשוק התקשורת הישראלי. בעבר ניסה בצלאל לרכוש את מירס בסכום של 170 מיליון דולר ונכשל, כך שכנראה יש לו מקורות מימון מספיקים למכרז התדרים ולהקמת רשת חדשה.



מתמודדת שלישית צפויה במכרז היא חברת קשרנט. בראש קבוצה זו עומד יחיאל בן-שושן שניהל חברת סלולר בארה"ב. מקור הכסף של קבוצה זו הוא משפחת גרמזיאן הקנדית, שלה פעילויות בתחום הנדל"ן (קניונים) והאנרגיה. החברה שכרה כבר את שירותיו של חיים רומנו, לשעבר מנכ"ל אל על, ואת חברת הייעוץ האסטרטגי טריגר-פורסייט לטובת ייעוץ וליווי המכרז.



מתמודדת רביעית במכרז התדרים היא קבוצה של איש העסקים גזבייה ניאל. ניאל הוא הבעלים של חברת התקשורת הצרפתית free ואחד האנשים העשירים בצרפת. הוא נעזר בשירותיו של מיכאל גולן, שמנהל עבורו בשלב הנוכחי את הקשר מול משרד התקשורת ומול התעשייה המקומית. הקבוצה של free, אם אכן תתמודד, מסתמנת כאחת הקבוצות החזקות שעשויות להביא ידע תחרותי מצרפת, שם הובילה החברה מהפכה תחרותית בשוק התקשורת הקווית, כשנלחמה במונופול של פראנס טלקום ואף השיקה באחרונה פעילות סלולר.



כנראה צפויה גם מתמודדת חמישית במכרז, אך הפרטים לגביה מעטים. רו"ח דורון גלפנד רכש את מסמכי המכרז (הוצאה של 25 אלף שקל), וקבוצה לה הוא שותף מתכוונת גם היא להתמודד על אחת משתי קבוצות התדרים.



הקשיים שבדרך



כמה כסף תצטרך כל קבוצת תקשורת? הקמת רשת סלולר נוספת בישראל תדרוש השקעה של כ-220 מיליון דולר. זהו סכום כסף שלא יהיה קל לראות החזר השקעה עליו, מאחר ששוק הסלולר הישראלי צפוף. חברות הסלולר הקיימות ודאי לא מתכוונות לשבת בחיבוק ידיים ולתת למתחרה חדש לצמוח בקלות. בשבועות האחרונים כבר ניתן לראות תכונה תחרותית בשוק הסלולר, שלא נראתה כבר שנים. החברות הפחיתו את תעריפי הפריפייד (כרטיס חיוג משולם מראש, למשל טוקמן של סלקום), והחלו לתקוף זו את זו במטרה לקחת מעט נתח שוק. באחרונה נודע כי סלקום החלה לתקוף ישירות את מירס, בניסיון להתחזק על חשבונה במגזר החרדי בתוכניות אטרקטיביות (המיועדות ללקוחות מירס בלבד).



כדי להקל על הכניסה של מפעיל חדש ולצמצם עבורו את הסיכון הכרוך בהשקעתו, נקבעה שורת הקלות ותקנות שנועדו לקצר את זמן החזר ההשקעה וליצור למפעיל החדש תזרים מזומנים מוקדם ככל הניתן. הראשונה והחשובה שבהם היא הפרקטיקה המכונה "נדידה פנים-ארצית". מפעיל חדש יידרש ביום ההשקה של הרשת פרישה חלקית בלבד, של 10% משטח המדינה, ואת שאר הכיסוי הוא ישיג באמצעות הישענות על רשתות הסלולר הקיימות. הדבר דומה לשירות הנדידה שמקבלים כשנוסעים לחו"ל, אך בגבולות המדינה. זה שירות שניתן בתשלום למפעילת הסלולר המארחת. התעריף הזמני לנדידה פנים-ארצית, שאותו ישלם המפעיל החדש לחברות הסלולר הוותיקות, נקבע על מחיר קישוריות על כל דקת נדידה (7.22 אגורות) ומחיר של 65% קישוריות (4.69 אגורות) לכל מגה-בייט בחבילת גלישה בנדידה.



היישום של נדידה פנים-ארצית יאפשר השקה מסחרית מהירה יותר של המתחרים החדשים. הערכה היא שבתוך כשנה מיום סיום מכרז התדרים, יוכלו המפעילות החדשות להשיק פעילות בישראל. הנדידה גם קריטית למתחרים החדשים מבחינת המודל העסקי - היא תאפשר להם מצד אחד לפרוש את ההשקעה בהקמת הרשת לזמן ארוך של שבע שנים, ומהצד השני לפגוש בהכנסות כבר מיום ההשקה.



מציע במכרז התדרים יצטרך לעמוד גם בתנאי סף של איתנות כלכלית. נקבע למשל שהוא יצטרך להוכיח מחזור הכנסות שנתי משוקלל של 200 מיליון שקל, הון עצמי של 200 מיליון שקל וכן להעמיד ערבות בנקאית בסך 10 מיליון שקל. תנאים אלה הוקלו מעט באחרונה מול הסכומים המקוריים, וגם זאת כדי להקל את ההתמודדות.



משוכה אחרונה וקריטית בפני מפעיל סלולר חדש היא הקמת האתרים - האנטנות. כיום כמעט בלתי אפשרי להקים בישראל אתרים. עיקר המצוקה הוא בקבלת אישורי בנייה של אנטנות זעירות על בניינים - אנטנות המכונות "מתקני גישה אלחוטיים". כיום הקמת אנטנות כאלה דורשת היתר בנייה מלא, ולכן נהפכת למשימה בלתי אפשרית. לכל השחקנים ברור כי ללא פטור מהיתר בנייה למתקני גישה אלחוטיים זעירים, לא תקום רשת סלולרית נוספת בישראל - לא רביעית ולא חמישית. ל-themarker נודע כי כחלון החליט לטפל בבעיה ברמת הממשלה, ולטובת העניין הוא יקיים בימים הקרובים דיון משותף עם שר הפנים אלי ישי והשר להגנת הסביבה גלעד ארדן.



האופציה השיתופית



כאמור, מירס תתחרה ללא ספק על רצועת תדרים אחת, ותיהפך כנראה למפעילת הסלולר הרביעית בישראל בטכנולוגיית gsm, אך האם יש סיכוי למפעילה חמישית? הדבר כלל לא ברור. בצרפת, הולנד ובלגיה, יש רק שלוש רשתות סלולר מתחרות, ובכולן אוכלוסייה גדולה מבישראל (צרפת מכניסה מפעילה נוספת כעת). בגרמניה, שוודיה ודנמרק יש ארבע מפעילות סלולר, אך חמש מפעילות סלולר ניתן למצוא רק ביפן והונג קונג.



יתרה מכך, הטרנד הנוכחי בעולם הסלולר הוא דווקא מיזוג רשתות. בדצמבר 2007 חתמו שתי מפעילות בריטיות, mobile-t ו-"3", על הסכם לאיחוד התשתיות שלהן. לצורך כך הן הקימו חברה בת שמוחזקת על ידי שתיהן בשיעור שווה. החברה המשותפת מנהלת ומספקת לשתי החברות שירותי רשת, אך שתי חברות האם ממשיכות להיות נפרדות לחלוטין ולהתחרות זו בזו. באופן זה הן הצליחו להמשיך להשקיע ברשת, אך ביעילות רבה יותר ותוך ניצול היתרון לגודל שקיים בתחום.



גם בשוק הישראלי יש המציעים שיתוף רשתות, כלומר לאפשר לשתי החברות שיזכו ברצועות התדרים להקים רשת משותפת על ידי חברה בת. רשת כזו צריכה להיות רחבת-פס יותר כדי לשרת שתי חברות, אך ההשקעה הכספית אינה כפולה. הקמת רשת רגילה צפויה לעלות כ-220 מיליון דולר - 100 מיליון דולר על הציוד ועוד 120 מיליון דולר על רכישת אתרים והקמתם. רשת מורחבת תהיה יקרה בכ-20%-30% בעלות הציוד, ועלותה הכוללת תהיה כ-260 מיליון דולר.



המשמעות היא שעלות ההקמה למפעילה בודדת תרד מ-220 מיליון דולר לכ-130 מיליון דולר. זה חיסכון משמעותי שישפר את יכולת החזר ההשקעה של המתחרות החדשות ויגדיל את הסיכויים לחמש מפעילות סלולר בישראל. לשיתוף רשתות יש גם השלכה נופית: חיסכון באתרי אנטנות וצמצום במקורות הקרינה. ככל הידוע, הנושא נשקל ברמה ראשונית במשרד התקשורת.