להתנהג כבני אדם

>> שוק העבודה בישראל מייצר אי שוויון מוגזם בשכר משני קצותיו: שכר מופרז למחזיקי משרות בכירות ושכר נמוך מדי לעובדים בתחתית. בכלכלת שוק טהורה, ההבדלים בשכר נחוצים בעיקר כדי לפצות על השקעה בהון אנושי וכישרון, על מאמץ גדול ועל נטילת סיכון. ואולם ברור לכל כי שכר של מיליון וחצי שקל לחודש לא בא לפצות על השקעה עודפת בהון אנושי או על מאמץ ייחודי. גובה השכר הזה משקף כוח משחית המצוי בידי מעטים . הכוח הזה היה מצוי בידיהם גם בעבר, אבל לא נעשה בו שימוש, אם מפני מורא הנורמות החברתיות או משום כוח הנגד של האיגוד המקצועי.

עם היחלשות הסולידריות החברתית והאיגוד המקצועי, המריא לשחקים שכרם של מחזיקי המשרות הבכירות. נוצרה אווירה כאילו שכר מופרז למחזיקי המשרות הבכירות הוא תנאי הכרחי לתפקודה של כלכלת שוק משגשגת. אבל האמונה התמימה הזו נסדקה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, שבו התברר כי שכר גבוה עלול, בתנאים מסוימים, להוביל עד כדי חורבנה של החברה בגלל הסיכון המוגזם שנטלו מנהליה.



הנורמות החברתיות שהתירו את הרסן בקצה העליון איפשרו גם את נפילת שכרם של העובדים בדרגות הנמוכות. בכלכלת שוק מתפקדת, שכרם היחסי של עובדי כפיים יכול היה להמריא עם התמעטות מספרם, אבל הממשלה דאגה למנוע זאת בעזרת כניסה המונית של עובדים זרים ממדינות העולם השלישי. כל דרדק הבין שכניסתם של מאות אלפי עובדים זרים תפעל לכיווץ שכרם של העובדים הישראלים החלשים ביותר. הנרפות שגילתה הממשלה בצמצום מספר העובדים הזרים היתה לפני הכל מעשה בלתי הוגן כלפי השכבה החלשה בישראל פנימה.



זה יותר מעשור מספקת הממשלה הבטחות לצמצם בשיעור ניכר את מספרם של העובדים הזרים, שהגיע כבר למאות אלפים. אפילו מי שאמור היה להיות נציגם הטבעי של העובדים החלשים, מנהיג מפלגת העבודה, העסיק בביתו עובדת זרה (בלתי חוקית).



מאז כניסתם של העובדים הזרים עלה בשיעור ניכר שיעור העוני של משפחות עובדות בשל היהודים יודעים טוב מכולם כי השחתת נורמות אינה יודעת גבול ואינה תחומה ליחס לזרים. לבם של חלק מן המעסיקים נאטם גם לחרדה היומית של העובדים הישראלים החלשים, ששכרם לא יספיק לפרנס את ילדיהם. חלק מהמעסיקים והמנהלים לא היססו לגלח את שכרם של העובדים הישראלים החלשים כדי לקחת נתח גדול יותר מהעוגה.



לישראל יש מערכת חוקי עבודה מפוארת, שאמורה היתה למנוע את צניחת השכר של העובדים החלשים. אבל השילוב בין נורמות של אי-ציות לחוק לבין אכיפה רופפת מצד הממשלה הותיר את העובדים החלשים ביותר חסרי הגנה. צניחת השכר שלחה עובדים רבים לעמוד בתור לפני שערי מדינת הרווחה או עמותות החסד.



אין צורך בפערי שכר כה גדולים כמו בישראל כדי ליצור תמריצים כלכליים הנחוצים לשגשוג כלכלי ארוך טווח. מדינות סקנדינביה ומערב אירופה נהנו במאה האחרונה משגשוג כלכלי עם פערי שכר קטנים בהרבה מאלה הקיימים כאן. פערי השכר בישראל מוגזמים - ובראש ובראשונה, מאחר שבשוק העבודה איננו מתנהגים כמו בני אדם.



-



ד"ר מומי דהן הוא מרצה בכיר לכלכלה בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ובמכון הישראלי לדמוקרטיה