משרד התמ"ת יציע לאינטל להקים את המפעל הבא שלה בישראל בפריפריה הצפונית, בדגש על אזור התעשייה היהודי-ערבי בנצרת - כך אמר אתמול מנהל מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת, חזי צאיג. לדבריו, לשם מימוש האפשרות יתבקש יזם הפארק, סטף ורטהיימר, להאיץ את הקמתו. אם המפעל יוקם בנצרת תהיה בכך פריצת דרך בשילוב המגזר הערבי בהיי-טק. החלופה האחרת בצפון היא כרמיאל.
"קיימת סבירות גבוהה, שמפעל השבבים הבא של אינטל יוקם בגליל בשנים 2016-2017", אמר צאיג במפגש עם עיתונאים בראשות שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, לסיכום פעילות משרדו ב-2010. צאיג הוסיף כי החלטה לתת לאינטל מענק לשדרוג המפעל בקרית גת באחרונה סללה את הדרך לנכונות החברה להקים גם את המפעל הבא בישראל.
מרכז ההשקעות אישר ב-2010 מענקים ב-506 מיליון שקל ל-179 חברות מתוך השקעה כוללת של 3.169 מיליארד שקל. ההשקעות אמורות לספק תעסוקה ל-3,578 עובדים חדשים. מענקים אלה אינם כוללים מענק בסך 740 מיליון שקל לאינטל ו-150 מיליון שקל לטאואר.
חלק הארי של המענקים אושר להשקעות בצפון (57%). בדרום אושרו 30% מהמענקים ובירושלים 11%. בנוסף אושרו מענקים להשקעות בשטחים (2%). במסלול התעסוקה, שבו משתתפת המדינה בהעסקת עובדים ניתנו מענקים ב-166 מיליון שקל ל-181 חברות שתרמו לתוספת של 4,137 עובדים, מהם 1,026 ערבים, 707 חרדים ו-38 מוגבלים. מפעלים שקיבלו תמיכה בהעסקת חרדים כוללים את כרמיסופט, מטריקס, ווביט ושלגל.
"בעשור הבא - תחרות חריפה בהיי-טק"
"היעד המרכזי של המשרד יהיה שילוב אוכלוסיות ערבים, חרדים ובעלי מגבלויות בשוק העבודה", אמר שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, במסיבת העיתונאים. לדבריו, העובדים הפלסטינים שקידם את הגעתם לישראל יחליפו את התאילנדים בחקלאות ולא יתפסו מקום של ישראלים. בתחום הבנייה הם יעסקו בעבודות רטובות, שאין להן ביקוש באוכלוסייה היהודית. יצוין, עם זאת, כי כלכלנים מדגישים שהעובדים הזרים - תאילנדים, סינים או פלסטינים - תופסים את מקומם של עובדים ישראלים לא מיומנים ומורידים את שכר העבודה.
בתחום ההיי-טק ציינו בן אליעזר ומנכ"ל המשרד, שרון קדמי, כי העשור הקרוב יתאפיין בתחרות חריפה יותר שתעמיד בסיכון את מעמדה של ישראל כמובילה בהיי-טק: "אם לא נדע לשמור על היתרון שלנו, נאבד את מעמדנו המוביל בעולם". בועז הירש, מנהל מינהל סחר חוץ, אמר כי המשרד נערך למיצוי הפוטנציאל במדינות אפריקה, לצד הפעילות מול סין, הודו וברזיל.
ב-2010 אושרו מענקי מחקר ופיתוח ב-1.63 מיליארד שקל ל-1,230 תוכניות מחקר ופיתוח - כך אמר המדען הראשי הנכנס, אבי חסון. לדבריו, בכוונתו למקד מאמצים בקירוב האקדמיה לתעשייה, כדי להגדיל את מספר המחקרים המיושמים. "קירוב האקדמיה לתעשייה הוא מרכזי בעיני, וכאן יש לנו דרך ארוכה לעשות", הוסיף.
לדברי חסון, ב-2010 פנו חברות חדשות רבות למדען הראשי לקבלת מענקים, חלקן חדשות, מהמגזר המסורתי וחלקן חברות היי-טק, שנתקלו בדלת סגורה כשביקשו מימון בשוק הפרטי. ב-2010 קיבלו חברות מסורתיות 199 מיליון שקל מענקים בהשואה ל-71 מיליון שקל ב-2006. התעשיות שחוללו את המפנה הן בעיקר מתעשיית גומי ופלסטיק, חלקן מהתעשייה הקיבוצית. חסון הבהיר כי בכוונתו לבחון את יעילות כל תוכניות המדען הקיימות.
מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי, בינה בראון, אמרה כי ב-2010 הושגו התחייבויות מחברות זרות לרכש מהתעשייה הישראלית (רכש גומלין) בהיקף של 380 מיליון דולר. יותר מ-400 מפעלים ישראליים נהנים כיום מרכש גומלין.