הרשות לאיסור הלבנה לא תקבל מידע על בני משפחה של חשודים

>> ועדת החוקה הוציאה מנוסח הצעת חוק חדשה, שמרחיבה את הסמכויות של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, את סעיף "האח הגדול", המאפשר לרשות לבקש מידע פיננסי על קרובי משפחה - אף מדרגה שנייה ושלישית - של אדם שבחשבונו היתה פעילות כלכלית חריגה, וכן להסמיך את הרשות לבקש מידע מהמרשם הפלילי לצורך השלמת המידע.

ההצעה, שנדונה אתמול בוועדה, נועדה להרחיב את מאגר המידע שהוקם ברשות להלבנת הון שבמשרד המשפטים - מאגר שנועד לסייע ביישום החוק.



חוק איסור הלבנת הון הסמיך את שר המשפטים להקים מאגר מידע על פעילות כלכלית החשודה במימון פעולות טרור או הלבנת הון. הצעת החוק מבקשת להסמיך את הרשות לבקש מידע מרשויות דומות ברחבי העולם, לצורך השלמת המידע על פעילות טרור והלבנת הון. יתרה מזאת, הרשות תוסמך להעביר את המידע שברשותה לרשויות דומות במדינות אחרות וכן לרשות המסים, מצ"ח, מח"ש והרשות לניירות ערך.



המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד יהודה שפר, טען בוועדה שלעתים הרשות מקבלת דיווח מגופים פיננסיים על פעילות כלכלית חריגה, כגון הפקדות או משיכות כספים בסכומים גבוהים. הדיווח הוא גולמי ואינו מעיד דיו על החשש מפני מימון טרור או הלבנת הון. לדבריו, "הרשות הישראלית היא היחידה בעולם שאין לה סמכות גישה למרשם הפלילי".



ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד פול לנדס, אמר כי מדובר בכמה עשרות מקרים בשנה שבהם הרשות מבקשת לקבל השלמת מידע. לדבריו, השלמת המידע חיונית לחקירה.



יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), אמר כי הוא חושש שהסמכות המבוקשת רחבה מדי. יו"ר המועצה להגנת הפרטיות, עו"ד יהושע שופמן, אמר שהמידע הרחב והכוח העצום שהרשות תחזיק בידה אם החוק יאושר מעלים חשש לשימוש לא רלוונטי, שראוי להגבילו. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רחל גוטליב, הסכימה כי בקשת השלמת חקירה תותנה באישור היועץ המשפטי לממשלה או המשנה ליועץ.