>> העזיבה של מנכ"ל דש קובי לוינסון, עליה דיווח בית ההשקעות לפני כשבועיים, היתה חצי מפתיעה. למה חצי? כי כבר לפני שנה, אז רכש אלי ברקת את השליטה בדש איפקס, היה ברור שמישהו ייאלץ לעזוב. עם זאת, לוינסון לא היה ההימור הראשון של אף אחד.
עוד לפני כניסתו של ברקת נראה היה שההנהלה צפופה מדי - עידו נויברגר וויקטור שימריך היו יו"רים משותפים ולוינסון מנכ"ל דש. לאחר חילופי הבעלות נכנסה גבי רביד כיו"ר מטעם ברקת. רביד הביאה עמה את דני זילברברג, שמלווה אותה מימי פסגות אופק של לאומי. הצפיפות נהפכה לדחיסות, במיוחד כשמתרגמים את שדרת הניהול למספרים. עלות השכר השנתית של כל המנהלים הבכירים עשויה להגיע ל-30 מיליון שקל - נתון שעלול להשאיר מרווח קטן לדיווידנד לבעלים, מה שנמצא בראש מעייניו של ברקת.
בימים אלה העינים נשואות לגבי רביד, יו"ר דש איפקס ומי שעזרה לברקת לרכוש את בית ההשקעות. ברקת החליט שהוא מעוניין להיות מעורב יותר ברכש החדש שלו, שעלה לו לא מעט כסף -600 מיליון שקל. לכן, הוא חפץ למנות עצמו ליו"ר במקומה של רביד. האחרונה, שמחזיקה ברקורד ניהולי טוב, התבקשה להירתם לטובת המשבצת הריקה של מנכ"ל דש, הגוף שאחראי על ההכנסות והרווחים בדש איפקס.
רביד שוקלת את ההצעה. ניהול בית ההשקעות הוא משימה לא פשוטה. היא שימשה בעבר מנכ"לית פסגות, ונאלצה לעזוב את התפקיד בדצמבר 2006 בשל פרשת טובות ההנאה ליועצי ההשקעות של בנק לאומי. מאז השתנה שוק ההון לא מעט - הרגולציה התהדקה והתחרות נהפכה לקשה. בנוסף, נויברגר ושימריך מכהנים תחתיה כמנכ"לים משותפים של דש איפקס. אם רביד תתמקם בכיסא מנכ"ל דש, לפי המבנה הנוכחי יהפכו שימריך ונויברגר לבוסים שלה. כך, נראה שכדי שהמהלך יבשיל, ברקת צריך לעשות סדר בחלוקת הסמכויות בדש איפקס.
לוינסון הולך הביתה, כי השינויים המבניים שנרקחים בדש איפקס אינם לרוחו. דירקטוריון החברה מעוניין לפרק את דש, הפועלת בתחום הגמל, קרנות הנאמנות, ברוקראז', חיתום ותעודות סל דרך אינדקס, ומנהלת 50 מיליארד שקל. סכום זה מעניק לה את התואר בית ההשקעות השלישי בשוק, אחרי פסגות ואקסלנס. בישיבת הדירקטוריון לפני שבועיים הוחלט על שינוי מבני: דש ייפרד מהברוקראז' ומחבר הבורסה, ופעיליות אלה יעברו תחת דש איפקס.
לוינסון ידוע בסגנון הניהול הקפדני שלו. מספרים שהוא יודע על כל עיפרון שמישהו מחדד בדש, כלומר מעורה בכל הפרטים הקטנים בחברה. הוא הביא לדש הצלחות גדולות, שהגדולה בהן היא זרוע גמל יציבה, איכותית ומכניסה של 25 מיליארד שקל.
לוינסון התנגד לפירוק דש ואולי גם לשינויים נוספים, והחליט לעזוב. מה גם שמאזן הכוחות שנוצר - הצמד רביד וזילברברג והצמד נויברגר ושימריך - השאיר אותו בלי לובי רציני מול שאר המנהלים. לוינסון אמנם מנהל מוכשר שהוביל את דש להישגים, אך אולי במלחמות הפוליטיות שנוצרו התחדדו כמה עפרונות מבלי שהוא ידע על כך.
לא ברור מה התועלות הגדולות שבשינוי המבני. ייתכן שהמהלך מגיע עם הניחוח האמריקאי שמביא עמו ברקת, שעשה את הונו בטכנולוגיה עם האקזיט הידוע של צ'ק פוינט.
ייתכן שהשאיפה שלו היא בית השקעות המתעסק בניהול השקעות לבד - בלי צרות מהחיתום והברוקראז' וללא טביעות אצבעות לניגודי עניינים. אם זו השאיפה של ברקת, הוא ייאלץ להיפרד מפעילויות אלה לחלוטין. השינוי הקוסמטי של העברת הפעיליות תחת דש איפקס לא מספיקות. יכול להיות שברקת פשוט דואג שתהיה עבודה לכולם: רביד תופקד על ניהול הנכסים, נויברגר ושימריך יהיו אחראים על נוסטרו, ברוקראז' וחיתום; וברקת, שהצהיר שהוא רוצה תשואה שנתית של 25%-30% על ההשקעה, ינצח על הכל מלמעלה.
כיום מדברים בדירקטוריון דש איפקס על irr (התשואה הפנימית על ההשקעה). דש איפקס רווחי, אבל קרנות השקעה כמו בי.אר.אם של ברקת, דרכה רכשה את דש איפקס, רוצות יותר. שווי האחזקה של ברקת הוא 514 מיליון שקל, ובשנה האחרונה הוא קיבל דיוודנדים של 130 מיליון שקל, כלמר תשואה של 7% על השקעתו - חצי מתשואת השוק בשנה החולפת (ללא פרמיית שליטה). לכן הוא צריך כיוונים חדשים.
כבר דיברו על רכישת חברת ביטוח, ועתה מטמיעים שינוי מבני עם פירוק הפעילויות של דש. השינויים המבניים הם האתגר של דש איפקס וברקת, ששם כסף רב על השולחן. דש סיכמה שנה נהדרת וברקת צריך לעשות סדר במהירות, כדי לא להסית את תשומת הלב מניהול השקעות וצמיחה למשחקי כיסאות פוליטיים.
עם 600 מיליון שקל על השולחן - ברקת מתחיל לדבר על IRR
שרית מנחם
11.1.2011 / 7:02