שיעור התעסוקה בישראל יידרדר ל-69% בעוד עשור

>> קשה להניח את האצבע על נקודת הזמן שבה נהפכו החרדים למגזר מבודל מכלל החברה היהודית בישראל, אבל מה שברור כיום הוא שהענפים התרחקו זה מזה יתר על המידה.



במשך עשרות שנים הובילו מנהיגי העדה החרדית קו נוקשה של היבדלות מהחברה הישראלית: בלי רכישת השכלה כללית, בלי שירות צבאי, בלי תעסוקה מחוץ לגבולות הריכוזים החרדיים ובלי חשיפה לכלי התקשורת החילוניים. מנגד, החברה החילונית נהפכה למתירנית הרבה יותר, וראתה כיצד צומח מולה מגזר שמכפיל את עצמו מדי 25 שנה, אך אינו מעורה מספיק בחייה החברתיים והכלכליים של המדינה.

השיעור המדויק של החרדים בישראל אינו ברור. גם בקהל זה יש גוונים שונים, חוגים ופלגים, ולא כולם נכנסים תחת אותה הגדרה. ואולם לפי סקרים שונים, מתוך אוכלוסייה של 7.3 מיליון נפש, 8%-11% משתייכים לקהילה החרדית - כלומר, 600-800 אלף איש. הריבוי הטבעי בחברה החרדית הוא גבוה במיוחד ומגיע ל-7%. לפי עיבודי המועצה הלאומית לכלכלה לנתוני הלמ"ס, שיעור החרדים בישראל בגילאי העבודה, שמגיע כיום ל-6%, יצמח ל-10% ב-2020 ול-17% ב-2030.



יש הרבה סיבות לדאגה בכל הקשור לתרומה של המגזר החרדי לכלכלת ישראל: המנהג של חלק ניכר מהגברים החרדים לשבת באוהלה של תורה ולשקוד כל חייהם על סוגיות תלמודיות, גורם לכך ששיעור התעסוקה של גברים חרדים מסתכם ב-39% בלבד. גם הנשים החרדיות, המטפלות בילדים רבים ולרוב נמנעות מלצאת לעבוד מחוץ לחומות המגזר, מציגות שיעור תעסוקה לא גבוה במיוחד - 58%. בנוסף, רבים מקרב המועסקים בחברה החרדית עובדים בעבודת חלקיות בלבד ובשכר נמוך - בעיקר כתוצאה מחוסר בהשכלה והזדמנויות תעסוקה נמוכות - והתוצאה היא שיעור עוני שהגיע ל-59% ב-2009.



לא רק החברה החרדית סובלת מהחומות שנוצרו בתוך המדינה. שיעור התעסוקה בישראל נמוך יחסית למדינות oecd, התוצר אינו משביע רצון, ויש סיבה ממשית לדאוג לצמיחה הכלכלית של ישראל בשנים הבאות. אם שיעור ההשתתפות של החרדים בשוק העבודה יישאר על כנו, התחזית של המועצה הלאומית לכלכלה היא ששיעור התעסוקה בישראל יידרדר ב-2020 ל-68.9% ול-66.7% ב-2030 - לעומת 71% כיום. זו כבר תחזית איומה לעתידה של ישראל.



האם יש סיבה לאופטימיות? אם מסתכלים בתוככי החברה החרדית - בהחלט יש. לאט לאט מתפתח לו דור צעיר שבוחר בדרך אחרת: רוכש השכלה אקדמית, נפתח לעולם הגדול ומשתלב בשוק העבודה. כך למשל, מספר החרדים הלומדים כיום במוסדות האקדמיים מגיע ל-6,500, לעומת כמה מאות בתחילת שנות ה-2000. במקביל, מוקמים מרכזי תעסוקה לאלפי נשים חרדיות בריכוזים החרדיים, שמותאמים לאורח חייהן ולערכיהן.



השיח הציבורי בישראל עסוק כיום בעיקר בקרבות הפוליטיים הלוהטים בין החרדים לחילוניים ולא בעידוד לגיבוש אסטרטגיה ארוכת טווח לשילוב החרדים בכלכלה ובחברה. כדי שהשינוי יתחיל לקרום עור וגידים, ההנהגה הפוליטית והכלכלית, ראשי המגזר העסקי ומנהיגי הציבור החרדי צריכים לשבת יחד ולמצוא את הדרך לשנות את העתיד הכלכלי של ישראל ב-2021.