מדינה עם ארבע מערכות חינוך

>> בפתח השנה החדשה מערכת החינוך, ישראל עדיין מתמודדת עם אותן הבעיות המוכרות שרודפות אותה בעשור האחרון.



דו"ח oecd על מצב החינוך בישראל שהתפרסם ב-2010, לצד תוצאות מבחני המיצ"ב והמבחנים הבינלאומיים - רק חידדו את התסבוכת בה שקועה המערכת: הישגי התלמידים הישראלים במקצועות היסוד נמוכים מאוד ביחס למדינות המפותחות. זאת, כששיעור גבוה של תלמידים במסגרות החרדיות כלל לא לומד או לומד באופן מצומצם את מקצועות היסוד ובכלל לא נכלל במבחנים הבינלאומיים.

בנוסף, הכיתות בישראל הן מהצפופות בעולם; והמורים בישראל מרוויחים הרבה פחות מעמיתיהם ב-oecd. על כל אלה מרחפת סוגיית הפערים העצומים בין התלמידים - בין עשירים לעניים, ערבים ליהודים ובין התלמידים במרכז לאלה שבפריפריה.



הפער בציונים במבחני המיצ"ב (ניקוד מינימלי - 200 נקודות; מקסימלי - 800) שבין התלמידים היהודים לערבים במתמטיקה בכיתה ה', למשל, הוא 61 נקודות, והפער בציונים בין העשירון העליון לעשירון התחתון במתמטיקה בכיתה ח' הוא 104 נקודות. מהדו"ח האחרון של מרכז אדוה, הבודק את השוויון והצדק החברתי בישראל, עלה כי בחמש השנים האחרונות שיעור הזכאות לתעודת בגרות בערי הפיתוח ירדה ב-6.9%, ובמגזר הערבי נרשמה ירידה של 7.8%, כאשר ביישובים המבוססים שיעור הזכאים כמעט ולא השתנה.



עוד עלה מהדו"ח, כי ב-2009 כל בן 17 חמישי בכלל לא למד במערכת החינוך, ושבישראל רק אחד מכל ארבעה בני 17 מצליח לפלס את דרכו ולהתקבל לאקדמיה. הנתונים במגזר הערבי, לצד החשש לרמת הלימודים במגזר החרדי, מדאיגים במיוחד לאור העובדה ששני מגזרים אלה מהווים כ-48% מהתלמידים בישראל ב-2010. ממחקר שנערך במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, עולה כי בעוד 30 שנה מגזרים אלה יהוו כ-78% מהתלמידים במערכת החינוך.



בעשור האחרון נעה מערכת החינוך ללא כל אופק תכנוני, עם חמישה שרים שבאו, ראו והתחלפו, ניסיונות לרפורמה שנכשלו, משאי ומתן שהחלו ונפסקו, האשמות הדדיות, וגם עיצומים ושביתות, כאשר בינתיים הורים שידם משגת התייאשו ממערכת החינוך והקימו מסגרות חלופיות ויוקרתיות לילדיהם, נטשו את המערכת הציבורית המגמגמת - ובכך סייעו עוד יותר להחרפת הפערים.



עם זאת, הרפורמה שנחתמה בחודש האחרון עם ארגון המורים העל יסודיים, לשיפור תנאי העסקתם בתמורה לתוספת שעות הוראה, המיתוספת לרפורמת אופק חדש שנחתמה עם הסתדרות המורים ויצאה לדרך ב-2008, נותנת תקווה לעתיד מערכת החינוך. יחד עם הגידול בתקציב משרד החינוך ב-2011-2012 לאחר שנים של קיצוצים וקיפאון ושורה של שינויים במערכת, כמו תגבור שעות הלימוד במקצועות הליבה, הניסיונות להחדיר מורים צעירים ואיכותיים והתוכנית למחשוב הכיתות וחומרי הלימוד, צפויים גם הם להשפיע לטובה על המערכת. אותה מערכת שזקוקה יותר מתמיד לתוכנית שתחזיר את המערכת הציבורית אל דרך המלך.