האוסמן: אסור להשתמש בתקבולי הגז כדי להגדיל הוצאה תקציבית

>> פרופ' ריקרדו האוסמן, שרק באחרונה בנה את מודל תמלוגי הנפט של קולומביה, והמתמחה בצמיחה ארוכת טווח של מדינות, אינו מסתיר את דעתו בדבר השימוש הראוי של מדינה בתקבולים ממרבצי הגז והנפט שלה. לשם כך הוא מביא דוגמה מהיבשת שלו - דרום אמריקה.

"רק באחרונה נמצאו מרבצי נפט גדולים גם בברזיל וגם בקולומביה", הוא אומר. "אם אתם שואלים אותי איזו מדינה צפויה להפיק יותר מהנפט שלה, התשובה ברורה - קולומביה הודיעה שתשתמש בכסף לחיסכון לאומי, ואילו ברזיל הודיעה שהיא תשמש בכסף לצריכה".



האוסמן, כמובן, תומך בפתרון הקולומביאני. לדבריו, אסור לעשות שימוש בכספי הנפט והגז לצורך הגדלת ההוצאה התקציבית - גם לא למטרות חשובות כמו השקעה בחינוך. "צריך להבדיל בין מוצרים סחירים ולא סחירים", הוא אומר. "הנפט הוא סחיר, והוא נמכר בדולרים.



"לעומת זאת, מורים הם מוצר לא סחיר. שימוש בדולרים, שהתקבלו מהנפט, כדי להגדיל את שכר המורים בשקלים יביא ללחץ כבד על השקל, ולפגיעה קשה בתחרותיות של המשק. בשביל להגדיל את שכר המורים צריך מקורות הכנסה שקליים, ולא דולריים".



מאותה סיבה, האוסמן מצדד בעמדת המועצה הלאומית לכלכלה, ומתנגד לעמדת משרד האוצר - כלומר, הוא תומך בהקמת קרן חיסכון לאומית (sovreign fund) יותר מאשר בשימוש בכספי תמלוגי הגז לצורך הקטנת החוב הלאומי.



לדברי האוסמן, אין הבדל עקרוני בין שתי ההצעות - גם הגדלת החיסכון וגם הקטנת החוב מגדילות את הנכסים נטו של המשק. עם זאת, יש ביניהן הבדל פרקטי, שנובע מכך שהרוב המוחלט של החוב של ישראל הוא בשקלים.



לטענתו, יבוא של דולרים למשק הישראלי כדי להזרים שקלים (לפרוע חוב בשקלים) יביא שוב להתחזקות השקל, ועקב כך יגרום לפגיעה משמעותית בתחרותיות של המשק הישראלי - תופעה שהתרחשה בהולנד בעקבות גילוי הנפט בים הצפוני, וזכתה לכינוי "המחלה ההולנדית".