>> תביעה בסכום של 137 מיליון שקל הוגשה השבוע נגד עיריית תל אביב בגין מכירת מתחם רמז בעיר - לאחר שהקרקע הופקעה בעבר לצורכי ציבור. לפני כמה חודשים מכרה עיריית תל אביב את מתחם רמז לאקרו נדל"ן ולחברת קנדה ישראל תמורת כ-353 מיליון שקל, לצורך בניית דירות יוקרה.
את התביעה הגישו 69 תובעים, המיוצגים על ידי עו"ד משה קמר, מרביתם יורשיהם של מי שהיו חברי אגודת המעביד, אגודת התחבורה שקדמה לחברת דן, שהיתה מבעלי הקרקע. התביעה מפרטת את חלקו של כל רוכש ויורש בחלקה. בין התובעים נמנים ח"כ שי חרמש, התובע סכום של 1.65 מיליון שקל, אחיו, פרופ' רן חרמש, התובע סכום דומה ופרופ' אברהם עוז מאוניברסיטת תל אביב, התובע 2.3 מיליון שקל.
תחילתה של הפרשה ב-1939. כחלק מהליך גאולת הקרקע רכשו הקרן הקיימת לישראל ואגודת המעביד חטיבת קרקע בשטח של כ-76 דונם בתחומו של הכפר הערבי סומייל. כבר ב-1931 יזמה העירייה שתי תוכניות בניין עיר לצורך בנייה בצפון תל אביב והתוכניות אושרו בתחילת שנות ה-40, שבמסגרתן שונה ייעוד הקרקע לבנייה למגורים.
בעקבות אישור התוכנית התקיימו מגעים בין העירייה לאגודת המעביד לצורך חלוקת חטיבת הקרקע למגרשי בנייה והקצאת השטחים הציבוריים, ובכללם שטח להקמת גימנסיה הרצליה ומוסך דן בצפון. במסגרת המגעים דרשה העירייה מהאגודה להקצות לה 27% מחטיבת הקרקע שבבעלותה ללא תשלום עבור מוסדות הציבור. ב-1945 הגיעו הצדדים להסכמה בדבר העברת שטח של כ-20 דונם חינם, ובלבד שהקרקע תשמש למטרות דרכים, שטחים ציבוריים פתוחים ושטחים לבניינים ציבוריים. בהתאם לחוזה שנחתם בין הצדדים, קיבלה העירייה לבעלותה את השטח ורשמה אותם על שמה.
בראשית שנות ה-80 בחנה העירייה אפשרות לשנות את ייעוד חלק מהקרקע שקיבלה עבור ייעוד ציבורי לייעוד לבנייה למגורים. לאחר בדיקה שבוצעה בזמנו, הגיעה העירייה למסקנה כי שינוי הייעוד יחייב אותה להחזיר את הקרקע לבעליה המקוריים או לשלם להם פיצויים בעדה ולכן החליטה שלא לעשות זאת.
ב-1997 פעלה העירייה לשנות את ייעוד חלק מהקרקע מדרך ושטח ציבורי פתוח לבנייני ציבור, לצורך הקמת מרכז קהילתי ארלוזורוב. ב-2002 יזמו העירייה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה הכנת תוכנית מגורים במרכז הקהילתי. התוכנית שינתה את ייעודו של מגרש של 1.7 דונם מאחורי גימנסיה הרצליה למגרש המיועד להקמת מגדל מגורים שיכלול 108 דירות ב-30 קומות ובגובה שלא יעלה על 114 מטר.
"העירייה רכשה בקרקע בעלות מלאה"
כבר במהלך הפקדת התוכנית בוועדה המחוזית העלתה הוועדה ספק באשר לזכותה של עיריית תל אביב להוסיף להחזיק במגרש המיוחד וטענה כי שינוי הייעוד עלול לגרום להחזרת הקרקע לבעליה המקוריים. ואולם בדצמבר 2007 העבירה סגן בכיר ליועץ המשפטי לעירייה בזמנו, עו"ד אורנה אחרק-פרלוק, ליו"ר הוועדה גילה אורון חוות דעת משפטית בנושא.
בחוות הדעת נכתב כי "העירייה רכשה בקרקע בעלות מלאה באופן המאפשר לה לשנות את ייעודו ומבלי שתהא עליה חובה להחזירו לבעליו המקוריים. הננו סבורים כי לאור המצב המשפטי הנהוג כיום, הסיכוי שהעירייה תידרש להשיב את הקרקע עם שינוי הייעוד נמוך ביותר ואף קטן עוד יותר נוכח העובדה כי התקבולים מהפרויקט ייועדו לצרכים ציבוריים. כל השבה, תחייב את הבעלים המקוריים לשלם לעירייה את מלוא ההשבחה בגין הקרקע". בעקבות חוות דעת זו אושרה התוכנית.
בדצמבר 2009 פירסמה העירייה מכרז למכירת המגרש, ובסופו של דבר מכרה אותו במארס 2010. עו"ד קמר טוען כי העירייה עשתה עושר ולא במשפט וכי בהעדר אפשרות לקבל את המגרש חזרה, זכאים התובעים לקבל את חלקם היחסי.
"הקרקע הועברה לעירייה בכפייה לשימוש מטרות ציבור בלבד. אין ספק כי הבעלות בחלקה נרשמה על שם העירייה, אבל בעלות זו היתה על תנאי, שהקרקע תשמש לייעוד ציבורי, לא לייעוד פרטי, ולכן לא היתה רשאית למכרו לצד שלישי".
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "התביעה נתקבלה בעירייה אתמול בצהריים. הנושא יילמד, והעירייה תגיב בבית המשפט".
תביעה נגד עיריית ת"א ב-140 מיליון שקל: מכרה קרקע שיועדה לצורכי ציבור
מאת רנית נחום-הלוי
12.1.2011 / 7:01