בלי לימודי פיסיקה - אין עתיד להיי-טק

>> כולנו יודעים לשאת את תעשיית ההיי-טק על ראש שמחתנו הישראלית. אוהבים לדבר עליה כשאנחנו בחו"ל, להראות לאורחינו מחו"ל את מגדלי הזכוכית בהרצליה פיתוח, לגלגל על הלשון icq, צ'קפוינט ואמדוקס. אכן, גאווה ישראלית. לא רק בתחושת גאווה מדובר, אלא בדברים חשובים אף יותר, כמו זרימה לישראל של מטבע זר, העסקה של יותר מ-10% מהעובדים במשק והכנסות למדינה. ואולם, מי שהגאווה הזו יקרה לו, צריך להתחיל להיות מודאג.

ספק רב אם ב-20 השנים הקרובות נמשיך ליהנות מאותה גאווה ומאותם יתרונות כלכליים שנהנינו מהם ב-20 השנים האחרונות. לפי נתוני הלמ"ס, כ-60% מעובדי ההיי-טק הם ילידי ישראל. העלייה מברה"מ היוותה את אחד הגורמים המרכזיים לצמיחה המשמעותית של ההיי-טק וליתרון גדול של ישראל בתחום זה על פני מדינות רבות. אלא שב-20 השנים הקרובות לא צפויה עלייה דומה, וההזדמנויות ההיסטוריות שידענו לנצל בעבר לא יחזרו על עצמן.



כעת אנו צריכים לשאול את עצמנו כיצד נעמיד כאן דור חדש של צעירים מיומנים ומשכילים שיכולים להמשיך ולהצעיד את ההיי-טק המקומי קדימה. אם לא תהיה לנו תשובה טובה, תיהפך הצלחת ההיי-טק שלנו לזיכרון נוסטלגי, לתחום נוסף שבו ישראל מידרדרת והולכת, ומתרחקת מהעולם המערבי.



הצעד הראשון בהיערכות הוא להכיר בבעיה, לראות נכוחה את ההידרדרות הקשה בלימודי המדעים, את חוסר העניין והחרדה שמגלים סטודנטים בתחומי הליבה הנדרשים למקצועות ההיי-טק, כמו מתמטיקה ופיסיקה. הפקולטות בתחומים אלה מתרוקנות מסטודנטים, שמעדיפים ללמוד תחומים כמו כלכלה ומינהל עסקים. לאחר מכן יש לבנות תוכנית שתמשוך צעירים ללמוד תחומים אלה ולהצטיין בהם. משרד החינוך צריך לעדכן את תוכניות הלימודים בבתי הספר שיתאימו לצרכי תעשיית ההיי-טק כיום, וחשוב מכך בעוד שנים מספר. יש להגדיר עדיפות למקצועות המדעיים הרלוונטיים ולתגמל מורים שיכולים לעורר עניין בתלמידיהם בתחומים אלה. האוניברסיטאות צריכות לקבל תקציבים שיאפשרו למשוך את מיטב המוחות לתחום. מלגות נדיבות, תקציבי מחקר ושיתוף פעולה עם התעשייה הם מרכיבים חשובים בתוכנית כזו, ובלעדיהם תימשך בריחת המוחות הכפולה - לתחומים אחרים, ומעבר לים.



כדי שהדברים יקרו, יש צורך במנהיגות חינוכית שרואה למרחוק. קל להמשיך ולהתבשם מחברות שעושות אקזיט פה ואקזיט שם, בקצב פוחת והולך. מתכונת הפעולה הישראלית מעוררת חשש שההתעוררות תבוא רק כשמדינות מזרח אירופה יעקפו אותנו בהישגיהן וההשקעות בהיי-טק הישראלי יצנחו. בכל זאת, יש לקוות שיימצא במנהיגות מי שיסתכל נכוחה אל המציאות כבר עתה, יראה לאן פנינו מועדות ויאחז במושכות בטרם נמעד במירוץ.



הכותבת היא מנכ"לית אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב