ביניש: ספק אם מקומה של העתירה נגד התקציב הדו-שנתי הוא בבית המשפט

>> הרכב מורחב של שבעה שופטי בית המשפט העליון, בראשות הנשיאה דורית ביניש, דן אתמול בבוקר בעתירה שהוגשה על ידי ח"כ רוני בר-און וסיעת קדימה לביטול הוראת התקציב הדו-שנתי ל-2011-2012. השופטים עדיין לא נתנו את ההחלטה בעתירה, אף שבתום הדיון אמרה ביניש כי "הטיעון מעניין והשאלות מעניינות מאוד". עם זאת, מאמירותיה ומאמירות עמיתיה בדיון עולה כי בכוונתם לדחות את העתירה.

"בשלב הזה, מקומן של השאלות הוא בסימפוזיון אקדמי וספק רב אם מקומן בדיון הזה", אמרה ביניש לבא כוח העותר, עו"ד איל רוזובסקי. "עם כל הכבוד לחוק יסוד משק המדינה, אתה מעלה שאלות שלא הוכרעו אף פעם. אין כאן פגיעה בזכויות אדם או במבנה המשטרי של המדינה. יש כרסום מסוים, אבל לא פגיעה מהותית", הוסיפה ביניש.



היא הסבירה כי לפי הפסיקה הקיימת, בית המשפט יתערב ויבטל חוק יסוד רק במקרים קיצוניים של פגיעה מהותית בעקרונות יסוד - לדוגמה, אם הכנסת תצהיר שהמדינה חדלה להיות יהודית ודמוקרטית - אך לא זה המקרה שלפניה. המשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין, הוסיף גם הוא כי "הדוגמאות שבהן בית המשפט יתערב הן במקרים קיצוניים, וזו לא הדוגמה".



באוקטובר האחרון הוציא בג"ץ צו על תנאי המחייב את הממשלה ואת הכנסת לנמק בתוך 60 יום מדוע לא תבוטל הוראת התקציב הדו-שנתי ל-2011-2012. בעתירה נטען כי חוק התקציב הדו-שנתי אינו חוקתי, בשל היותו תיקון של עקרונות חוקתיים הקבועים בחוק יסוד: משק המדינה, באמצעות הוראת שעה שתחול רק במהלך תקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית.



עוד נטען בעתירה כי החוק פוגע באורח קשה במרקם היחסים שבין הממשלה לכנסת, ומגביל את כוחה של הכנסת ואת יכולתה לפקח על עבודת הממשלה בכל הנוגע לנושאי התקציב. לטענת בר-און, הכנסת פעלה שלא בסמכות כשאישרה את חוק התקציב הדו-שנתי שלא באמצעות חוק יסוד.



היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד אייל ינון אמר בדיון כי "העותרים מבקשים לעשות שימוש בנשק לא קונבנציונלני במקרה שאינו מצדיק זאת. ביטול חקיקת יסוד של הכנסת על ידי בג"ץ צריך להישמר באמת למקרים קיצוניים ולא לקביעת תקציב דו-שנתי".



נציגת הפרקליטות, עו"ד דנה בריקסמן, הסבירה כי מי שהוביל את הרעיון לחקיקת הוראת השעה הם דווקא הדרגים המקצועיים במשרד האוצר "שסברו שיש כאן שינוי רעיוני משמעותי מאוד מבחינה כלכלית ומכיוון שהם מנוסים פחות לתחזיות לשנתיים, הם סברו שלפני שעושים שינוי משמעותי בחוק יסוד משק המדינה לטווח רחוק, עדיף להגדיר שמדובר במשהו זמני, ניסיוני".



במהלך הדיון ציינה השופטת מרים נאור כי "תקופת השנתיים אכן מעוררת שאלה, אבל האם זה המקרה שמצדיק התערבות של בית המשפט? על כך השיב רוזובסקי: "המקרה הזה מצדיק ואף מחייב התערבות. יש כאן הזדמנות אחרונה לעצור את המדרון החלקלק שבו עקרונות חוקה בחוקי היסוד ישונו באמצעות הוראת שעה".



לדבריו, "חוק יסוד והוראת שעה זה שני דברים סותרים. איזה מן ערך יש לחוקי היסוד אם אפשר בהוראת שעה לשנות אותם רק כי רוצים לנסות משהו שלא נוסה בשום מקום אחר?"