>> קרנות הון סיכון מאפשרות לגופים מסוימים (בעיקר למוסדיים גדולים), להיחשף לתחומים טכנולוגיים ספציפיים. הקרנות משקיעות בחברות סטארט-אפ בחומי ההיי-טק ומדעי החיים.
משקיעים בדרך זו מחפשים השקעה בעלת רמת סיכון גבוהה יחסית אך בעלת פוטנציאל רווח אדיר. עבור חברות מחקר ופיתוח, קרנות הון סיכון הן אפשרות מימון אלטרנטיבית - ולפעמים הן האפשרות היחידה.
"לקוחותינו הם בעיקר קרנות פנסיה", מסביר בני זאבי, מנכ"ל שותף בקרן הון סיכון dfj תמיר פישמן. "גם אגדי קרנות, בעיקר זרים, משקיעים אצלנו. כיום קיימת תוכנית של הממשלה לעידוד השקעות בקרנות הון סיכון, המתבטאת במתן הקלות מסוימות לגופים מוסדיים שמשקיעים בתחום.
"רוב מנהלי קרנות ההון סיכון המתמחות במדעי החיים הם אנשים שהגיעו מהתחום, והם בעלי ניסיון מצטבר בגידול חברות ובעלי מקצוע המתמחים בבחירה ובסינון של חברות בתחום להשקעה פוטנציאלית. אנחנו בודקים מאות חברות (יש בישראל כיום כ-800-900 חברות הפועלות בתחום מדעי החיים) ומשקיעים באחת או שתיים בלבד מידי שנה.
"המקורות של קרן הון סיכון הם מוגבלים, אבל אנחנו משתדלים להתגבר על כך באמצעות השקעות באצעות קונסורציום של משקיעים שכולל קרנות נוספות, כדי להגדיל מקורות המימון ולתחזק צרכים של חברת היעד לאורך תקופה ארוכה. בסך הכול בישראל קיים מחסור בכסף זמין להשקעות בחברות מדעי החיים".
זאבי ליווה קורס למנהלי חברות ביומד בלהב, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, שנערך בשיתוף עם הבורסה לניירות ערך בתל אביב. מדובר בתוכנית ייחודית ליזמים ומנהלים בתעשיית מדעי החיים.
"אנחנו בודקים מאות חברות - ומשקיעים באחת או שתיים מדי שנה"
ואדים סבידרסקי
12.1.2011 / 7:01