"צריך ואפשר לעבור לעסקים שמייצרים מוצרים שמנקים את הסביבה, לא רק לייצר מוצרים שמזהמים פחות" - כך אמר היום בכנס ישראל 2021 פרופסור יהודה כהנא ראש מכון אקירוב לעסקים וסביבה, הפקולטה לניהול אוניברסיטת תל אביב.
"צריך לדבר על אקו-אפקטיביות, איך לעשות את הדברים הנכונים. לא רק לעשות נכון את מה שאנחנו יודעים (אקו יעילות)", אמר כהנא.
לדבריו, סיכוני סביבה הם גם בעייה כלכלית ובטחונית-קיומית ממדרגה ראשונה, אך גם סיכוי. "ישראל מפגרת אחר המהפכה הירוקה בעולם ועומדת להחמיץ הזדמנות ענק אם לא תשנה מדיניותה בצורה רדיקלית.
"צריך להפוך את הסביבה למנוע צמיחה ולסגור פער מול מדינות שעקפו אותנו. סינגפור לקח את ישראל ובן גוריון כמודל, אוהם עקפו אותנו בסיבוב. אנחנו לא גדולים כמו שאנחנו חושבים
אחרי שלושה עשורים אבודים אנחנו בתחתית ביחס לעולם", הוסיף.
לדבריו, העולם חווה גידול אוכלוסיה חסר תקדים. "וחלת החיים התארכה, אוכלוסיות ענק הצטרפו לחגיגת הצמיחה. זה מוביל לניצול מוגבר של אנרגיה ומשאבים. אנחנו לא עשינו דבר באותם עשורים.
קצב השינוי של התיעוש מתעצם ואנחנו מתערבים בעוצמה בטבע. מתפתחים חומרים חדשים בו זמנית לצד צרכים חדשים. אנחנו לא בודקים אם טלפון סלולרי אינו בריא".
כהנא ציטט מהספר הנסיך הקטן ואמר: "הנסיך הקטן הלך לבקר חבריו ביקום והגיע למדליק הפנסים וכוכבו. היה עובר בערב מדליק פנסים ובבוקר מכבה. הוא התלונן: הכדור שלי התחיל להסתובב בצורה מסחררת ואני כל שתי דקות צריך להדליק ולכבות. זה משל למנהלים בעולם שלא מבינים מה קורה סביבם ולאן העולם הולך, וזו סכנה מאוד גדולה. אנחנו מכלים את המקורות והמשאבים בניצול יתר, מים, אוויר ואדמה".
"הפרה של איזונים אקולוגיים - סכנה לאנושות"
לדבריו, רוב האנשים חושבים כבעיה סביבתית על התחממות כדור הארץ. אולם, לכך מתלווים תהליכים בעיתיים נוספים כמו השמדת זני חי וצומח, הפרת איזונים אקולוגים, דבורים שנעלמות, והים שמזדהם והאצות שמפיקות מחצית מהחמצן בעולם סובלות. ב-40 שנים אחרונות כילינו 80% משטחי הדגה בעולם.
"מה ניתן לעשות? יש בעיות אתיות בהגבלת הגידול באוכלוסיה, משבר כלכלי ייגרם אם נקטין צריכה. מדברים על המדרך האקולוגי שלנו. והתייעלות באנרגיה זה אפשרי מבלי לפגוע בתפוקה. אבל אצלינו לא עושים. למה מחכים? שנטבע בגל האקולוגי?" שאל כהנא.
לדבריו, התחלנו בעולם עני ונקי ואנחנו עוברים לעולם עשיר ומלוכלך: "אפשר לעבור ישר לעולם עשיר ונקי, אם נמצא את המינהרה הנכונה. בספרות מדברים על הפרדה בין השימוש במשאבים והזיהום לבין הגידול. אפשר לגדול ולצמוח בלי לזהם וזו החוכמה".
"קיימות היא ניהול הרכוש המשותף בדור הקיים מבלי לפגוע במה שמשאירים לדור הבא. לשמר את הקיים, לא לאכול את הקרן. לא מספיק לצמצם את הרע, צריך ליצור את הטוב מלכתחילה. זה שינוי עסקי קונצפטואלי. נייצר דברים לא רק שלא יזהמו אלא שינקו את הסביבה. דברים נכונים מצמצמים סיכונים, משפיעים לטובה על הרווחים ומייצר חדשנות ואוירה חדשה. זה יוצר מוניטין חיובי", הוסיף.
כהנא ציין כי אחרי שלושה עשורים מבוזבזים קיימת הזדמנות לחזור ליעדים סבירים ולוחות זמנים, עם הצטרפותנו לארגון המדינות המפותחות (oecd).
"אפשר להשיג הישגים בשיתוף פעולה שקיים בין הממשלה למעסיקים ולעובדים. המשרד להגנת הסביבה כבר פרו אקטיבי וחלק מהעסקים הגדולים פועלים בכיוון הנכון. אבל רבים עדיין לא שם.זה מתניע תעסוקה, יוצר סביבה נקיה ומאפשר להתחרות. העולם העסקי מזהם ומטפל פוטנציאלי בזיהום. הממשלה חשובה, צריכה להציב יעדים, לוחות זמנים ולעודד, אבל המיגזר הפרטי יכול לפעול גם בעצמו".
"צריך לעבוד לפי סדרי עדיפויות. עדיף לא לאמץ אוטומטית סטנדרטים מחו"ל אלא לאמץ סטנדרטים מתאימים. מי שחושב שניתן להמשיך במערכת הקיימת הוא בלתי מציאותי. בארץ קמה חלוציות חדשה שעושה הרבה בכיוון הנכון. עדיף להוביל, לא להיות בסוף הרשימה", סיכם כהנא.
פרופ' יהודה כהנא: צריך לייצר מוצרים שינקו את הסביבה, לא רק להקטין זיהום
אורה קורן
12.1.2011 / 13:09