מנכ"ל בנק דיסקונט - יחסינו לאן?

כיצד יכול ראובן שפיגל לנסוק בתפקידו החדש? עופר בכר חושב שהאירועים הקשורים לתחילת העסקתו של מנכ"ל בנק דיסקונט החדש היו בגדר הסטנדרט המצופה, משוללים מעוף או יצירתית

עופר בכר

בעת האחרונה הזדמן לי כבעל עניין בבנק דיסקונט בו אני מחזיק את חשבון הבנק שלי, להתוודע לראובן שפיגל המנכ"ל המכהן שהחליף את קודמו בתפקיד גיורא עופר.

טוב לדעת (מקודם)

התקף לב: איך מונעים ומה עושים במקרה והוא מופיע

לכתבה המלאה

האופטימיות והמציאות

המקרה הראשון התרחש, כאשר קיבלתי מכתב מהבנק בחתימתו של המנכ"ל המזמין אותי לבצע רכישה מוקדמת של כרטיסים לאופרה אאידה במצדה. להבנתי זה חלק מאסטרטגיית ממוקדת לקוח, אני נמצא במרכז, פנייה בלתי אמצעית של המנכ"ל אלי באופן אישי תעצים מערכת יחסים זו, בתמורה תושג נאמנות לקוח.

המקרה השני אירע כאשר דווח בעיתונות על חבילת השכר והתמריצים. ליהוק של מנהל כללי לארגון כמו בנק חייב לעמוד בתקן המקובל של שכר במגזר זה. שכר חודשי של 167.5 אלף שקל בחודש, מענק של 2.8 מיליון שקל שנתי שיתקבל בשלוש פעימות על פי מדדי איכות וכמות של תשואה לנכסי סיכון, יחסי יעילות, הכנסות תפעוליות וציון ממוצע לביצועים שיקבע ע"י חברי הדירקטוריון.

המקרה השלשי הוא שעם כניסתו לתפקיד מנכ"ל, מחויב שפיגל להראות עשייה ונוכחות. שפיגל פועל מהר ומנקה את האורוות. התוצר המיידי: גריעה של 200 עובדי מיקור חוץ ממצבת כוח האדם של הבנק. מחד יש לראות בכך אקט של סימון הטריטוריה בתפקידו החדש בבנק, ומאידך הקטנת עלויות התפעול השוטפות של הבנק.

שלושה מקרים אלו נסחו בי את הביטחון שיש לי על מי לסמוך. מנכ"ל הבנק שלי עומד בכל הקריטריונים המצופים ממנו. בסוגיית התגמול, הוא נמצא בשורה אחת עם כל המנהלים בקסטת שכר הבכירים.

כושר הניהול שלו מוכח. הנפת חרב הפיטורים הייתה מהלך מתבקש. תשואה של המניה היא ערך עליון בסרגל המדידה של חברה ציבורית. המנכ"ל חייב להראות בגיליון ההערכה שלו מדיניות של התייעלות והקטנת העודפים הבלתי יצרניים בפני הדירקטוריון.

הזימון להופעה הבהירה לי כי מערכת היחסים שלי עם הבנק היא לא רק ביטוי למערכת קח תן פיננסית, אלא גם דאגה לרווחת הפרט ולתרבות הפנאי שלו. המנכ"ל טרח להבהיר לי שאני בסדר העדיפויות שלו כלקוח מוערך.

המקרה החסר

עד כה כל האירועים הקשורים לתחילת העסקתו של מנכ"ל בנק דיסקונט היו בגדר הסטנדרט המצופה, משוללים מעוף או יצירתית. המקרה החסר בהתנהלות של המנכ"ל מגולם במהלכים שהוא לא עשה עם תחילת כהונתו, כמו למשל הפגנת אחראיות תאגידית בתחום העסקה והתגמול של עובדי המיקור חוץ ועובדי חברות כוח האדם, שנעדרה מסדר היום של המנכ"ל, או נקיטת מדיניות שכר המתחלק באופן שוויוני יותר בין כלל ציבור העובדים לבין סגמנט עובדים המועסקים באמצעות קבלי משנה, למרות שהינה מחייבת.

פערי ההשתכרות של עובדים בדרג הניהולי לבין עובדי הקצה משדר חוסר סולדריות כלפי אלו החיים בדחק. למנכ"ל בנק דיסקונט המכהן הייתה ועדיין קיימת האפשרות להנהיג רה-אוריינטציה בסוגיה מהותית זו.

ומה עם מהלך תקדימי שבו עובדים הנמצאים בחוזה העסקה מול הבנק - בין אם הם עובדי חברת כוח אדם ובין אם הם עובדי מיקור חוץ - ישתכרו שכר הוגן שנמצא מעל לרף של שכר המינימום?

מההיבט השיווקי, מהלך כזה יביא לנסיקה בערך הנתפס של הבנק בקרב ציבור הלקוחות שלו, הבדלה ברורה ומידית בשוק המערכת הבנקאות תיצור תדמית של שיווק מבוסס ערכים שתביא לגידול בנתח השוק של הבנק ובנפח הפעילות העסקית שלו.

בהיבט הארגוני, מהלך זה ישדר עוצמה לעובדים שכן אלו נוכחים להבין כי הם עובדים בארגון שהאחראיות התאגידית שלו היא לא רק מס שפתיים שנועדה לשרת תועלות של יחסי ציבור, אלא חשיבה אסטרטגית שהם מקור העוצמה של הבנק. המשוואה של "זה נהנה וזה לא", לא תתקיים במובן הסימטרי שלה, לחסר יהיה חסר קצת פחות חסר.


*הכותב הוא מומחה בתחום שיווק והסברה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully