(צילום: גדעון צנטנר, עריכת וידאו: דורון שטיין)
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ נאמו הערב (רביעי) בכנס 2021, העוסק בבניית תוכנית כלכלית ארוכת טווח במדינת ישראל. לדברי השניים, הם החליטו על תכנון כלכלי ממשלתי לטווח ארוך והורו לראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל ולמנכ"ל משרד האוצר חיים שני להשיק תוכנית לתכנון מסוג זה. ראש הממשלה סיפר כי פנה לקנדל ולשני וביקש מהם "לתת לנו מערכת מסודרת ודינמית שיקבעו את התהליכים הכלכליים של 15 השנים האחרונות".
לדברי נתניהו, "אני חושב שאנחנו נכנסים לעידן עוד יותר תחרותי משיש עכשיו. איך מבטיחים את המשך צמיחה ועונים על הצרכים השונים? כדי להישאר פה אנחנו צריכים כלכלה צומחת. שלום יהיה רק למדינה חזקה. שלום לא עושים חלשים. חלק מהחוזק שלנו הוא לפתח את היציבות הכלכלית".
נתניהו הזכיר את היחסים בעבר עם אירן וטורקיה שתי מדינות חזקות וגדולות שיחסינו עימן התערערו בנסיבות שונות. "מה שאני אומר פה הוא שהבטחת השלום לא מבטיח את קיומו", אמר נתניהו, "מה שמבטיח את קיומו הוא היכולת לשמור על הפיתוח הכלכלי ולכן בכל קנה מידה אנחנו צריכים לפתח כלכלה חזקה".
"אסטרטגיה טובה וביצוע טוב מנצחים הכל", אמר נתניהו והסביר, "היעד שלנו הוא לייצר אסטרטגיה טובה. המטרה היא להשיג יתרון תחרותי למקסם אותו. זה דבר הכרחי בעולם הגלובלי. המחיר של כישלון הוא עצום. החברות מתחרות בחברה שהופכת ליותר ויותר גלובלית ומובילית".
ראש הממשלה ציין את הצעדים שכן נעשו בעשורים האחרונים ושסייעו לישראל להתחזק אט אט. "כששוק הנשק נפתח, שהבאנו את העלייה מברית המועצות, ושנאלצנו לקיים צבא טכנולוגי, שהיה הבסיס של תעשיית ההייטק, וכמובן שחרור שוקי המטבע, שבלעדיו, היינו מתקשים לבצע את הדברים הללו. אלה הביאו אותנו למשהו", אמר, "אבל עדיין היינו בפערים גדולים מאד מהמדינות האירופאיות. לא סגרנו את הפער. אף על פי שהמרכיב האנושי הוא כל כך מוכשר".
"כדי לבצע אסטרטגיה, אתה צריך שלושה דברים. צריך חזון, כוח לבצע אותו, ורצון פוליטי. אלה דברים הכרחיים. רצוי לבצע את השינויים בהסכמה, אך ביצענו שינויים רבים בשנים האחרונות בלי הסכמה. הייתה התננגדות רחבה, אבל היה משבר". נתניהו הזכיר את תקופתו כשר אוצר ואמר "ב-2002-3 חוללנו שינויים מרחיקי לכת בכלכלה הישראלית. היה חזון, היה כוח פוליטי, היה גיבוי של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון והיה רצון".
ראש הממשלה הוסיף: "הייתי אתמול בנח"ל החרדי. הם סיפרו לי שהיו הולכים הביתה והיו מורידים את המדים בתחנה המרכזית עכשיו הם באים הביתה והמדים תלויים על חבל הכביסה. אמרתי להם שהקיום שלנו מותנים ביכולת להרים את חרב דוד, אבל שזה עולה כסף ושכולם צריכים להשתתף בנטל הפרנסה. מתחולל שינוי ואנחנו צריכים לעודד את המגמה הזאת כדי שמי שיכול לעבוד שייצא לעבודו כדי שנוכל להעניק לילדינו חינוך איכותי וכדי שנוכל לעזור לחלשים. זו מדיניות של כלכלה צומחת ושל אחריות חברתית. אנחנו חייבים להצמיח פירות ולעדור את העץ".
תקציב דו שנתי - התחלה של שינוי מחשבתי
שר האוצר יובל שטייניץ, שנאם לפני ראש הממשלה, דיבר בשבחו של התקציב הדו שנתי. לדבריו, "הוא לא לטווח ארוך, אך הוא מהווה מעבר מתכנון תקציבי לטווח קצר, למה שניתן לכנות בקושי 'טווח בינוני'".
"המעבר חשוב", אמר שטייניץ, "חשוב שהפרופורציות בין התכנון והביצוע יהיו רציונליות". לדבריו, "מי שמסתכל על חוק ההסדרים והתקציב, רואה תכנון לטווח ארוך. רואה חוק הסדרים שיש בו רפורמות אמיתיות כלכליות שנועדו לשרת את הצמיחה בטווח הארוך".
כמו כן דיבר שר האוצר על חוק עידוד השקעות, אותו כינה "חדש ומודרני". לדברי שטייניץ, "מס החברות יורד בהדרגה עד ל-18%, מס לחברות גלובליות 12%, ומס לחברות גלובליות בפריפריה 6%. מדובר בחוק חשוב שיש שיאמרו שהוא הטוב בעולם".
שטייניץ הוסיף והתייחס לנושא המסים והתמלוגים על הגז והנפט. "כשנכנסתי לתמונה והחלטתי להקים ועדה לבחינת הנושא לעומק, אני מוכרח להגיד שגם במסדרונות האוצר אמרו לי לעזוב את זה. כבר היו מקרים שניסיונות העבר כשלו בשל לחצי לוביסטים. אמרו לי 'חבל על הזמן, אלה הגופים הכי חזקים ואגרסיביים'. אבל אנחנו צריכים היום לדאוג לא רק למחר ומחרתיים אלא גם לדאוג לחוסנה הכלכלי והלאומי של מדינת ישראל בעוד 20 שנה. המהלך קרוב להכרעתו. הפעם עם גיבוי בינלאומי".
שטייניץ הוסיף והתייחס לדבריו של נגיד בנק ישראל מוקדם יותר היום על לחצים הלוביסטים של חברות הגז: "הממשלה והכנסת יכולים להכריע בצורה עניינית והלחצים לא יפגעו בהחלטותינו".
שר האוצר ציין גם את המחשבה לטווח ארוך בטיפול הממשלה בבעיית העובדים הזרים שיוצרים, לדבריו, "פערי שכר ובעיות חברתיות". שטייניץ ציין כי "הממשלה מבצעת חסימה בגבול ישראל-מצרים שהוא בעצם גבול ישראל-אפריקה. הגבול יביא לאפקט בטווח ארוך".
כמו כן הזכיר שר האוצר את שילוב החרדים והערבים בכלכלת ישראל והזכיר את החלטת הממשלה שהתקבלה לאחרונה, ושנועדה לשלב את האוכלוסייה החרדית בביטחון ובכלכלה. "תוצאות ההחלטה, שנגזרה מתוך מבט לשנת 2020, הן כי תוך חמש שנים מרבית הגיוס חרדי ישולב בהגנה על המדינה. אותם 66% מבני הנוער החרדים ישולבו לאחר מכן בכלכלה הישראלית. הם יקבלו הכשרה בשירות. כך אנחנו מגיעים תוך חמש שנים למצב שרוב החרדים יתרמו לעצמם, לסגירת הפערים בחברה ולכלכלת ישראל".