קבוצת דלק הציעה לקפריסין להקים ביחד מתקן להנזלת גז

בעוד ראשי קבוצה דלק מלינים על היעדר כדאיות כלכלית בקידוח מאגרי הגז הטבעי תמר ולוויתן - ממשיכה הקבוצה בהכשרת הקרקע להפקתם. קבוצת דלק שיגרה מכתב לממשלת קפריסין ובו הציעה שיתוף פעולה בהקמת מתקן להנזלת גז טבעי (lng) בשטחה, כך דיווחה סוכנות הידיעות במזה"ת (mees). לפי הדיווח, הציעה דלק לספק למתקן גז טבעי ממאגריה לחופי ישראל - תמר ולוויתן - נוסף על כל גז טבעי שתמצא לחופי קפריסין.



מאגר תמר הממוקם כ-90 ק"מ מערבית לחיפה, מרוחק 60 ק"מ מגבול המים הכלכליים של ישראל עם קפריסין. ואולם מבנה לוויתן הממוקם 130 ק"מ מערבית לחיפה, מרוחק 30 ק"מ מקו הגבול הימי עם קפריסין וכ-200 ק"מ מהחוף. בנוסף, בידי דלק אופציה לאחזקה של 15% בהיתר חיפוש מטעם ממשלת קפריסין בשטח של 4,000 קמ"ר (בלוק 12), הממוקם בסמיכות למים הכלכליים של ישראל. בזכויות הקידוח בו מחזיקה שותפתה האמריקנית לקידוחים בישראל, נובל אנרג'י. גורמי ממשל בקפריסין העריכו את פוטנציאל הגז בשטח זה - כ-65 ק"מ מערבית לתגלית תמר - בכ-10 tcf גז טבעי (כ-280 מיליארד מ"ק).




באחרונה החלה רשות החשמל הקפריסאית בהליך ייעוץ לאיתור שותף אסטרטגי לבניית מתקן הנזלה בואסיליקוס שבדרום האי, בהשקעה משוערת של 780 מיליון דולר. לדברי שר האנרגיה הקפריסאי, את ההצעה האטרקטיבית יותר בהיקף 4.5 מיליארד יורו הגישה ענקית הנפט ההולנדית "של". אתמול הודיעה קפריסין על סבב מכרזים שני לזכויות חיפוש לנפט וגז במים הכלכליים שלה לקראת סוף 2011, אשר יכלול 12 שטחים חדשים. לפני כחודש חתמו ישראל וקפריסין רשמית על גבול המים הכלכליים בין המדינות.



בראיון ל-themarker אמר השבוע מנכ"ל דלק אנרגיה, גדעון תדמור, כי עתודות הגז הטבעי שאותרו במאגר לוויתן (16 tcf) יופנו לשיטתו לייצוא - וקרא לממשלה להקים צוות מנכ"לים כדי לקבוע את מעורבותה של מדינת ישראל בהקמת תשתית הייצוא. דלק המחזיקה ב-45% מן הזכויות בלוויתן לצד נובל (40%) ורציו (15%) - כבר בדקה בשנה האחרונה אפשרויות לייצוא הגז מן המאגר לאחר הנזלתו, או באמצעות צינור תת-ימי ליוון או לטורקיה. לצורך זה, כבר גייסה את ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר דן בסוגייה בעת ביקור אצל עמיתו היווני, וכן גייסה את שר החוץ אביגדור ליברמן, אשר ערך ביקור רשמי בקפריסין. ניתן להעריך כי מיזם הנזלה בחופי קפריסין - בשותפות שלטונות קפריסין - עשויה להוזיל מאוד את עלויות הייצוא של דלק, וכן לזרז את הליכי הייצוא, משום הקשיים הסטאטוטוריים שבהקמת תשתית כלשהי לחופי ישראל.



במקביל, עדיין לא דנה הממשלה בסוגיית מכסת הגז שתדרוש המדינה לשמור כעתודה אסטרטגית. באשר לסיוע המימוני לגז מיוצא, נקטה ועדת ששינסקי במסקנות הביניים בגישה לפיה המדינה לא תסייע ליזמים במימון מתקני הייצוא - אך גם לא תבקש חלק מן הרווחים העודפים שיצבור היזם כתוצאה ממכירת הגז לחו"ל.



לפיכך, קבעה כי העלות הכרוכה בהקמת מתקני ייצוא דוגמת צינור הולכה תת ימי לקפריסין, מצרים או יוון - ולחלופין, הקמת מתקן ימי להנזלת הגז הטבעי (lng) - לא תוכר לצורך חישוב ההיטל המגזרי שקבעה (20%-50% מהרווח). כלומר, עלות הקמת תשתיות יצוא אלה לא תנוכה מן ההכנסות המחושבות לצורך חישוב ההיטל, דוגמת הוצאות אחרות שכן מנוכות: הוצאות שוטפות למשל או תשלומי תמלוגים. מאידך, הציעה ועדת ששינסקי כי ההיטל שתגבה לא יחול על רווחי היתר שירשמו חברות הגז ממכירת הגז למשל לחו"ל. כלומר, ההיטל ימשיך להיגבות מן הרווחים אשר מתבססים על מכירה תיאורטית של הגז המיוצא בשוק המקומי.



ואולם, כפי שפורסם ב-themarker, בדו"ח הסופי רשמה הוועדה ריכוך מהותי כאשר הסכימה להכרה בעלות צינור הולכת גז לייצוא לצורך חישוב ההיטל. זאת, כשהיא ממליצה כי ההכרה בעלות תהיה עד אורך צינור דומה לזה של צינור המונח לחופי ישראל - אף שאינו מונח לטובת השוק המקומי. זאת, מבלי שהוועדה קובעת השתתפות שוות ערך של המדינה בתקבולים העודפים מייצוא הגז.