הבנקים ממשיכים לגבות עמלות גבוהות על היורו

מאת עמית שרביט ואורי וינברגר



הבנקים לא שינו את גובה העמלות שהם גובים מלקוחותיהם עבור המרת מטבעות אירופיים ליורו, למרות התערבות הפיקוח על הבנקים; העמלות שגובים הבנקים מגיעות ל-5%-3% מגובה העסקה.



עמלות אלה נובעות ברוב המקרים מהמרה כפולה שמבצעים הבנקים: מהמטבע האירופי לשקלים, ומשקלים ליורו - כך הבנק מרוויח את הפרשי השערים - רוכש את המט"ח מהלקוח בשער נמוך, ומוכר לו את היורו בשער גבוה.



הבנקים נוהגים בניגוד להבטחותיהם לגבות עמלות נמוכות ולהעניק הטבות מיוחדות, עד לתום תקופת המעבר ליורו (סוף פברואר). הפיקוח על הבנקים דרש מהבנקים לפני כשבועיים הבהרות לגבי גובה העמלות שנגבות מהלקוחות עבור ההמרה בשל תלונות שהצטברו אצלו, ופרסומים בעניין.



למרות פניית הפיקוח, הבנקים לא שינו את גובה העמלות; מבדיקת "הארץ" עולה גם כי פקידי המט"ח בסניפי הבנקים שנבדקו אינם ממהרים לפרט את גובה העמלה שהם גובים מהלקוח. הפקיד מפרט רק את הסכום שיקבל הלקוח אם יבצע המרה, ואינו מפרט את דרך ההמרה הכפולה ואת גובה העמלה שגובים בנפרד, אלא אם כן הלקוח דורש ממנו פירוט כזה.



דיסקונט והמזרחי מובילים את חמשת הבנקים הגדולים מבמחינת שיעור העמלות הנגבות מלקוחותיהם. במזרחי שיעור העמלה הוא 4.8% מגובה העסקה; מבדיקה שהתקיימה בסניף המזרחי בתל אביב עולה כי אם לקוח יבקש להמיר 10,000 מארק גרמני ליורו במזומן, הבנק ימיר את המארק לשקלים לפי שער של 2 שקלים למארק; על פעולה זו גובה הבנק עמלה של 26 שקל; לאחר מכן הבנק ממיר את השקלים ליורו, לפי שער של 4.1 שקלים ליורו, וגובה עמלה נוספת של 26 שקלים. כלומר, בתמורה ל-10,000 מארק יקבל הלקוח סכום של 4,867 יורו - 246 יורו פחות מהסכום שיקבל בבנק אירופאי.



בדיסקונט שיעור העמלה הוא 4.5% מגובה העסקה; על פי בדיקה שהתקיימה בסניף דיסקונט בתל אביב, לקוח שיבקש להמיר 10,000 מארק גרמני יקבל 4,882 יורו - 231 יורו פחות מהסכום שיקבל בבנק אירופאי.



בנק לאומי והבנק הבינלאומי גובים עמלה בשיעור של כ-3.5% מגובה העסקה. בנק הפועלים גובה את העמלה הנמוכה ביותר מגובה העסקה - 0.8%. רק בבנק אגוד (הבנק השישי בגודלו במערכת), ובבינלאומי, היו הפקידים הוגנים מספיק, ואמרו כי עדיף להמיר את המט"ח ליורו אצל חלפני כספים מורשים, שם העמלות נמוכות באופן ניכר, וגובהן נע סביב 2%-1%.



סמנכ"ל בכיר באחד הבנקים אמר אתמול כי גובה העמלות אינו חריג, וכי בהשוואה למדינות מפותחות בעולם, גובה העמלות במערכת הבנקאית בישראל הוא נמוך. הבכיר אמר כי למערכת הבנקאות יש הוצאות רבות סביב ההתעסקות בהמרת הכספים ממטבעות אירופאים ליורו.



"הבנק מחזיק פקיד שמקבל ומבצע את הפעולה; הפקיד מפקיד את הכסף בקופה. בסוף החודש שולחים את הכסף על ידי חברת ברינקס לחו"ל. הבנק המקביל בחו"ל גובה עמלה מסוימת על העברת הכספים, ומשלם את התמורה רק לאחר תקופה מסוימת", הסביר הסמנכ"ל. "הבנק מתמחר את כל הפעולות האלה, ואת ההפסד על הריבית האלטרנטיבית - על הכסף ששוכב בכספות במשך הזמן הזה".



לדבריו, פעילות ההמרה דורשת עבודה רבה מהבנקים, ולכן העמלות נעות בשיעור של 3%-5%; להערכתו מדובר במחזור כספי לא גבוה, ולכן רווחי הבנקים במקרה זה זניחים.



פרופ' אמיר ברנע, הדיקאן של בית הספר אריסון למנהל עסקים במכללה הבינתחומית בהרצליה, וחבר הוועדה המייעצת של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אמר כי להערכתו פעילות המט"ח היא מקור משמעותי לרווחים עבור הבנקים בישראל. "הבנקים מתמודדים עם בעיות קשות בעיקר בתחום האשראי וההפרשות המוגברות לחובות מסופקים, הגורמים לירידה ניכרת ברווחיות", אמר.



"הבנקים מחפשים מקורות הכנסה חדשים", אמר ברנע, "והפעילות המט"חית היא מקור רווח עיקרי עבורם. לאור הורדת הריבית במשק ב-2%, הפעילות המטח"ית גברה, והעמלות שם גבוהות מאוד. יש פערים גדולים בין שערי מכירה וקנייה של המטבע שאותו ממירים. בכל פעם שהציבור מסיט את הנכסים הפיננסים שלו, מי שמרוויח מכך הוא המתווך - הבנקים; בעיקר בתחום המט"ח, בהיותו תחום עתיר עמלות".