דרור שטרום: "כאשר אנו מנסרים את החינוך, אנו מנסרים את הענף עליו אנו יושבים"

על מנת לשמר את התחרותיות של ישראל, שמבוססת במידה רבה על יזמות, חדשנות וקידמה טכנולוגית, על ישראל לבלום את ההידרדרות הממושכת שלה בתחום החינוך, כך הסכימו משתתפי הפאנל "התחרותיות בישראל - השקפות בינלאומיות ולאומיות" ביומו השני של כנס ישראל 2021 של themarker. דרור שטרום, ראש המכון הישראלי לתכנון כלכלי, ממשתתפי הפאנל אמר כי "כאשר אנו מנסרים את החינוך, אנו מנסרים את הענף עליו אנו יושבים".



לצורך הדיון התכנסו ארבעה נציגים מהמוסדות המובילים בעולם בנושאי תחרותיות: סוזן רוסלט-מקולי, מבית הספר למנהל עסקים imd; מרגרטה דרזניאק-הנוז, מהפורום הכלכלי העולמי; ד"ר פיליפ המינגס, ראש הדסק הישראלי ב-oecd; ודרור שטרום, ראש המכון הישראלי לתכנון כלכלי. את הפאנל הנחה העורך הראשי של themarker, גיא רולניק.



המינגס פתח את דבריו בדיון על התרומה של החקיקה לתחרותיות. "אני מסקר את מדינת ישראל מאז 2008. נקודת המבט שלנו היא בהיבט של יוצרי החוק. לישראל היתה התפתחות בתמ"ג, אך בהשוואה למדינות אחרות היא אינה יוצאת מן הכלל. יש דברים שאפשר לעשות כדי לשפר את התחרותיות. ליוצרי החוק יש כלים שונים, ולפעמים בין הכלים עצמם יש תחומי פעילויות חופפים המשפיעים זה על זה, לכן החלטותיהם קשות", אמר המינגס.



לדבריו, "בבחינת הקריטריונים החשובים, החינוך הוא מפתח לשגשוג מדינה. תלמידים בישראל לא כל כך מוכנים לאתגרים, ולכן יש כאן הזדמנות ל'דיבידנד כפול' בשיפור החינוך. מבחני פיז"ה מראים כי יש כאן שיפור, כמו גם מדינות מתפתחות אחרות, אולם ישנן אוכלוסיות המורידות את המדד - למשל אוכלוסית הערבים והחרדים. מבחנים אלו העלו שאלה חדשה: האם ישראל מנסה לשפר את הפערים באוכלוסיה שלה? האם מנסים לתרום לחינוך של הערבים והחרדים?”



"חקיקה לחדשנות עשויה להיות הדרך להצלחה", הציע המינגס. "בישראל יש הכרה בבעיות בחקיקה עסקית, אך ההתקדמות בתחום זה עדיין איטית. כמו כן, דרושה תוכנית חלופית לתשתיות תחבורה, ושוב עולה שאלה המהירות - מתי תקום הרכבת בירושלים או בתל אביב. ולבסוף, ישנה המחלוקת בנוגע לשחיתות בממשלת ישראל", הוא מוסיף.



לדברי שטרום, "בפאנלים כאלה נוטים לרוץ היישר אל הגרפים המראים באילו מקומות ישראל נראית רע, ובאילו מקומות אנו נראים טוב, אך שוכחים מה באמת מעוניינים לעשות. זו הפעם הראשונה שאנו יוצרים דיאלוג חדשני לבחינת תחרותיות בין כלכלות. זוהי פעם ראשונה שיש לנו מסגרת שאנו יכולים למדוד את המונופול חסין העד - שקוראים לו ממשלת ישראל - מול מדינות אחרות. את התמונה הזו אנו כעת יכולים להראות לנבחרינו".



על פי שטרום, "הגרפים הללו משמעותן אינה תחרות יופי. זוהי תחרות אמיתית הנמשכת במשך שנים רבות. התחרות היא על השקעות, על היכן עסקים רוצים למקם את עצמם, ולהיכן זורם הכסף. זוהי אינה תחרות בין יס להוט, שהיא תחרות נראית לעין. הסיבה שנרתמנו לכך היא כי אנו רוצים לגשר ברמת הפער ברזולוציה. אחד הדברים הנעלמים מעינינו היא תופעת הבעיתיות בשוק העבודה, השתתפות בכוח העבודה, בהיבט של חרדים וערבים. המצב הולך ומחריף ככל ששיעורי הילודה הולכים לרעתנו", מציין שטרום.



"השאלה היא האם אנו מצטיינים בתחרותיוות? המיקום שלנו הוא לא רע, אך אם מסתכלים לפי התקדמות בשנים רואים שאנו יורדים לאורך השנים, השאלה היא למה. והתשובה לכך מורכבת מ-2 חלקים. ראשית הדבר מצוי בתהליכים בתוך כלכלת ישראל. שנית, העולם זז, ואינו מחכה לנו. כלכלות מתקדמות", אומר שטרום.



"לקחנו מספר נקוודת והשווינו לאורך זמן, בדקנו מה קורה לכלכלת ישראל בתחרותיות ובמ רכיבי התחרותיות בעשור האחרון. ישנם מקומות בהם אנחנו לגמרי ירדנו מהפסים, ולעומתם יש מקומות בהם אנו נמצאים במקומות מעולים. למשל חדשנות ויצרתיות, אשר מתרגמים לדברים נוספים. החדשנות מתבטאת לא רק במדע, טכנולוגיה ופטנטים אלא ביצירתיות בעסקים ובחברות, המהווים מנוע צמיחה חזק לישראל. אם אנ מזניחים את מנועי העצמה שלנו אנו בעצם מנסרים את הענף עליו אנו יושבים, כי התחרות הולכת ונהית קשה יותר באותם תחומים שאנו לא טובים בהם", אומר שטרום.



"אחד ההיבטים בהם אנו מקבלים ציונים נמוכים במדדים הוא בירוקרטיה ממשלתית. במשך 20 שנה האחרונות לא בוצעה שום רפורמה אמיתית בתחום של שירות הציבור. למשל דוח קוברובסקי שנכתב באמצע שנות ה-80 מעולם לא יושם. גם בתחום ריכוזיות משקית, אנו בולטים לרעה. בתחום התשתיות אנו שומעים שרים שאומרים כי ישנה השקעה ענפה בתחום אך הבעיה היא שתשתיות מסוימות, למשל תשתיות תקשורתיות מסבסדות לטובה את מה שקורה בענף התחבורה למשל. תחום נוסף בו אנו גרועים הוא אמון ויכולת הציבור להסתמך על המשטרה. מומחים חושבים שזה בהחלט קשור לתשתית של התחרותיות. תחום החינוך (הוראת מתמטיקה וומדעים, ניהול בתי ספר) הם בין הדברים בהם אנו נמצאים בהדרדרות הגבוה ביותר", הוא מוסיף.



סוזן רוסולט-מקולי, מבית הספר למנהל עסקים imd, הציגה את היתרונות של ישראל כמדינה תחרותית, לפי דו"ח התחרותיות השנתי של המכון, בו ישראל מדורגת במקום ה-17 מבין 58 מדינות הנסקרות. מדובר בעלייה של 7 מקומות לעומת השנה שעברה, לאחר אוסטריה קטאר וגרמניה, ולפני סין, פינלנד וניו זילנד. בראש הדירוג, נמצאות סינגפור, הונג קונג וארה"ב. ב-imd, אנו מאמינים שלא ניתן לנהל דבר שלא ניתן למדוד", הסבירה רוסולט-מקולי את הרציונל מאחורי הכנת מדדים לתחרותיות.



ה"תחרותיות אינה מטרה, אלא אמצעי בדרך לשגשוג בר קיימא", הסבירה רוסולט-מקולי, בבואה לבחון את היתרונות והחסרונות של ישראל. אחד התחומים שצויין לרעה על ידי כל משתתפי הפאנל, הוא תחום התשתיות היסודיות בישראל. בדירוג של imd, ממוקמת ישראל במקום ה-47 הלא מחמיא מבין 58 המדינות. אך בעוד תחום התשתיות הוא תחום שישראל אינה רושמת בו שיפור, תחום החינוך, צויין כאחד מתחומי ההתדרדרות הבעייתיים ביותר של ישראל, שהצלחתה הטכנולוגית מתמקדת בה כה רבות. העוצמות של ישראל הן מוכנות טכנולוגית ותשתיות טכנוליות, בהן היא ממוקמת במקומות ה-4 וה-6 בהתאמה.



בעשור האחרון רשמה ישראל ירידה מהמקום ה-20 למקום ה-29 באמצע העשור, בעקבות פקיעת בועת הדוט.קום בתחילת העשור. אך בעקבות כניסתן של רפורמות במדיניות הכלכלית טיפסה התחרותיות של ישראל החל מאמצע העשור, ועד למקום ה-17 בדירוג האחרון.



השיפור של ישראל נבע משיפור בממשל וביעילות העסקית. הביצועים הכלכליים של ישראל טיפסו, אך עלייה מרשימה יותר נרשמה ביעילות הממשל – טיפוס של 11 מקומות. היעילות העסקית טיפסה ב-10 מקומות. עם זאת, ברמת התשתיות, ישראל נותרה פחות או יותר ללא שינוי בשנים האחרונות.



כאשר חושבים על תחרותיות, אומרת רוסולט מקולי, צריך לחשוב, "מדוע שישראל תרצה לשפר את התחרותיות שלה? היכן היא רוצה להיות בעוד 20 שנה? איזו מורשת ברצונה להותיר לדורות הבאים?"



ישראל מדורגת בראשונה בהשקעה במו"פ באחוז מהתמ"ג, וממשיכה למשוך מדענים וחוקרים (דירוג 5). אך עליה להשקיע עוד בחינוך (היא מדורגת במקום ה-14 במישור זה). על ישראל להתמודד עם החוב הציבורי הגבוה, שיעור נמוך בשוק התעסוקה, יחס תלות גבוה, והתמודדות עם צמצום הביורוקרטיה, פערי תעסוקה ושכר, חוקי הגירה נוקשים, ושיפור התדמית שלה בעולם.



ישראל מושווית הרבה פעמים לסינגפור, ציינה רוסולט-מקולי, "אך מה דרוש לה על מנת להגיע לרמה של סינגפור? בין היתר, שיפור החקיקה העסקית, שיפור הרגולציה של מנהל תקין, שיפור התשתיות הבסיסיות והגישה לחינוך.



כיצד ממנפים את היתרונות של ישראל? "אחת הדרכים הטובות היא פנייה לשווקים מתעוררים. למשל, המומחיות של ישראל בתחום ההייטק, בשילוב עם יכולות הייצור של סין, יכולות להזניק את השתיים קדימה. ישראל יכולה להפוך למובילת שוק בתחומים כמו טכנולוגיות נקיות, בטחון פנים, שירותי בריאות, ננוטכנולוגיה ומדעים.



מרגרטה האנוז, מהפורום הכלכלי העולמי, הציגה את דו"ח התחרותיות העולמי של ה-wef, שמציג תמונה משלימה לדו"ח ה-imd. ישראל מדורגת במקום ה-24 במדד התחרותיות הגלובלי של הפורום הכלכלי העולמי. בהשוואה למדינות הנחשבות דומות לה, כמו סינגפור למשל, ישראל נמצאת במקום מאוד נמוך יחסית. היתרונות של ישראל ברורים – בתחום החדשנות היא מהמובילות בעולם, במקום ה-6, ורמת פיתוח השווקים הפיננסיים שלה גבוהה אף היא – מקום 14. יתרון נוסף הוא יעילות שוק העבודה, בו היא ממוקמת במקום ה-19 - השתתפות הנשים בשוק התעסוקה טוב יחסית, והמערכת היא מריטוקרטית.



עם זאת, התנאים המקרוכלכליים נמוכים יחסית, וישראל מדורגת במקום ה-60 בתחום זה. אחד האתגרים העומדים בפני ישראל, הוא גודל השוק שלה – במקום ה-53, שכיוון שהוא קטן, מתקשה לעתים למשוך חברות גדולות.



בהשוואה לשוויץ, שנהנית מעוצמות דומות לישראל בתחום החדשנות והטכנולוגיה, אך מדורגת במקום גבוה בהרבה, רואים מה ההבדלים בין דירוג מוביל לדירוג נמוך יותר – התשתיות של ישראל במצב הרבה פחות טוב, וכך גם הנגישות להשכלה גבוהה ולהכשרה. פער גדול נראה גם בתחום שוק התעסוקה, שבישראל הוא הרבה יותר נוקשה.



מדד התחרותיות מבוסס על סקר בקרב מנהיגי הקהילה העסקית, מה שגורם להטיות עתים. מנהיגי הקהילה העסקית מתלוננים בעיקר על חוסר יעילות הממשל, וביורוקרטיה רבה. במונחים אלה, ישראל מדורגת מתחת למדינות מתפחות רבות בתחום זה.



מאז 2005, נרשמה ירידה בדירוג של ישראל במדד, מהמקום ה-19 למקום ה-24. התנאים המקרוכלכליים אמנם השתפרו, וגם יעילות שוק התעסוקה השתפרה, אך לעומת זאת, התדרדרות בתחום ההשכלה הגבוהה ופיתוח השווקים הפיננסיים, ופתיחות הכלכלה בפני משקיעים זרים וסחר, ותחכום הקהילה העסקית, האפילה על מגמות שיפור אלה.



אחד הדברים הבולטים בסקר הוא התדרדרותה של איכות מערכת החינוך ומערכת החינוך היסודית, אך גם במידה מסויימת נרשמה "בריחת מוחות" וירידה בזמינות של מדענים ומהנדסים.



גיא רולניק: האם כלכלות מדיניות הן שונות מחברות ועסקים?



רוסולט-מקולי: אני מאמינה שמדינות מתחרות ביניהן כל על מני דברים. מדינות לא צריכות לחכות שחברות סיניות גדולות יבואו וישקיעו כאן, אלא לפעול, זוהי קריאת השקמה בשביל ישראל.



המינגס: משמעות התחרותיות היא גידול בתמ"ג, סדרי עדיפויות ויצירת אסטרטגיות של win-win. ההחלטות הן לא תמיד קלות.



האנוז: תחרותית היא עליה בפרודוקטיביות. התחרות היא על משאבים, ועל מובילות שוק.



רולניק: איך אתם מרגישים בנוגע למידע שקיבלתם מהרשויות הישראליות ומבעלי החברות, האם אתם מרגישים איתו בנוח?



רוסולט-מקולי: אפשר לההגיד שנוח לנו מאוד עם המידע, אנו משתמשים בו כבר 20 שנה. אנו משתמשים גם במידע סטטיסטיקה וגם בסקרים, צריך את 2 הצדדים של הסיפור, כי המידע מהסקרים משלימים את המידע הסטטיסטי, הם מעידים על תחושות.



רולניק: האם ישנו הבדל בין התרבויות במדינות?



רוסולט-מקולי: יש מדינות שהן חיוביות יותר ויש כאלו ששליליות יותר. דווקא הישראלים מתאפיינים בהסתכלות על חצי הכוס המלאה.



רולניק: אם היתם צריכים לבחור 1-2 מדינות כמודל לחיקוי לישראל, אילו היתם לוקחים?



הלמינגז: חשבתי על כך לא מעט. תמיד כאשר אני בונה גרפים של מדינות אני נוטה להשוות אותם מול זה של ישראל. ללפני כמה שנים היתי אומר שאירלנד היא מודל לחיקוי, אך כעת מתברר שלמרות שהם עושים דברים טובים, ישנן גם בעיות. בסך הכל ניתן ללמוד דברים שונים ממדינות שונות.



>>> לידיעות נוספות מכנס "ישראל 2021" - לחצו כאן