ניו יורק. 2,700 איש הגיעו לכנס, ובהם כ-20 ישראלים. כל אחד מהם שילם דמי השתתפות בסך עשרות אלפי דולרים. אבל כסף בלבד לא מספיק. הנוכחים מוכרחים להציג גם רמת הישגים מתאימה: אם הם אנשי עסקים, הם מוכרחים להיות בתפקיד מנכ"ל או יו"ר. לסתם סגן נשיא בכיר אין מה לחפש בדאבוס.
בין הישראלים בולטים נשיא אוניברסיטת באר שבע, אבישי ברוורמן, שמנסה לגרום לגדולי עולם להתאהב בנגב, כמו גם עידן עופר, ליאון רקנאטי, בני שטיינמץ, יעקב פרנקל, ושלמה בן עמי, שהגיעו לכנס בלי מטרה מוגדרת. שמעון פרס הוא כבר אורח קבוע.
"אני קורא לקשרים שאתה יוצר כאן ידידות חלשה", אמר היזם יוסי ורדי. "זו לא ידידות של חברה שעושים ביחד מילואים, אבל אחרי שאתה מכיר כאן אנשים כמו ביל גייטס, קארלי פיורינה (מנכ"לית HP) ומייקל דל (מייסד Dell Computers), יש לך את הדואר האלקטרוני הישיר שלהם, ואתה יכול לפנות אליהם אם תצטרך. לבטח גם תיענה, כל עוד אינך מנצל זאת בדרך פרועה ובלתי מבוקרת".
בפורום הכלכלי ניתן להיתקל באנשים שאליהם מנסים להגיע במשך חודשים, או באחרים שקיומם כלל לא היה ידוע - כמו הרמן האוזר. "עמק הסיליקון מת", אמר האוזר, יו"ר חברה אירופית בשם אמדיאוס. "אומרים על עמק הסיליקון שהוא מת כבר 10 שנים", השיב לו אחד הנוכחים בשיחה.
אבל האוזר ממשיך: "הוא מת כי אנחנו יודעים לעשות את אותו הדבר בפלסטיק. אנחנו מפתחים שבבים מפלסטיק שיחליפו את השבבים מסיליקון. זה יותר טוב, יותר מהר ויותר זול".
בשביל השיחות וההיכרויות האלה אנשים משלמים עשרות אלפי דולרים, טסים חצי עולם, ומתפללים שהמארגנים לא יוציאו אותם מהרשימה בשנה הבאה.
שרדר: יש לחזק הבנק העולמי וקרן המטבע
הארץ
3.2.2002 / 9:12