מנואל טרכטנברג: "אנחנו צריכים מנהיגים שישחררו את היד הנעלמה"

"בישראל יש לנו דמוקרטיה מאוד סוערת ומאוד מפולגת. כל מי שקשור לממשלה יודע שהממשל כמעט קפוא, לא בשל היעדר חזון, אלא בשל רגולציות, בירוקרטיה, יריבויות פוליטיות. הדרך היחידה לפתור זאת היא מנהיגות. כולם צריכים להבין שאנחנו הולכים באותו כיוון כי זאת טובת המדינה ורוב האנשים מבינים שזה הכיוון ללכת בו ושכדאי לעקוף הבעיות הקטנוניות בדרך כדי להגיע לכיוון הזה" - כך אמר פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ות"ת, בפאנל ב"כנס 2021" שעסק בשאלה "מה ישראל יכולה ללמוד מהעולם?".




"התנאים ההכרחיים לקפיצת דרך הם יציבות תקציבית, דבר שמצריך צעדים נחושים ועבודת תחזוק משמעותית. הדבר השני שצריך הוא פתיחות לעולם. הדבר השלישי הוא כלכלת שוק. לא צריך את כל האלמנטים של כלכלת השוק, שמשתנים ממדינה למדינה, אבל את הכוחות הבסיסיים של תחרות וחדשנות כדי לעודד צמיחה", אמר טרכטנברג, שהוסיף כי "ככלכלנים, אנחנו סולדים מרעיון המנהיגות. אנחנו חושבים על כלכלות שוק, על היד הנעלמה, זה רעיון כמעט סותר לרעיון המנהיגות. אבל צריך מנהיגים שישחררו את היד הנעלמה".



טרכטנברג הוסיף כי "החינוך הוא המפתח. לא מדובר רק בהעלאת הציונים במתמטיקה, דבר שייקח זמן, אלא גם בתיקון האפליה בחברה הישראלית והכללת המיעוטים".



מייקל ספנס, חתן פרס נובל לכלכלה ב-2001, אמר במהלך הפאנל כי "מדינות שהכריזו על ניצחון, כשהן מתבססות על נתונים אחרים, נפלו. מדינות ששמרו על בהירות, שנטו לשמור על התנאים הבסיסיים האלה, הצליחו". ספנס הדגיש גם הוא את הצורך במנהיגות ואמר כי "אין לנו אמנם מדריך לאיך להיות מנהיג, אבל בהחלט נראה שזה חשוב לכלכלה לגבש מדיניות, לבנות קונצנזוס ולהתמיד בו במספיק עקשנות, עד שהתוצאות החיוביות מגיעות. מהרגע שיש תוצאות חיוביות, זה קל. אם תסעו להודו עכשיו ותשאלו את מפלגת השלטון האם המדיניות הכלכלית תשתנה אם מחר הם יפסידו בבחירות לטובת האופוזיציה, הם יגידו שלא. למה? כי עכשיו ההודים יודעים איך זה לצמוח ב-9%".



פרופ' ריקרדו האוסמן, ראש המרכז לפיתוח כלכלי באוניברסיטת הארוורד, אמר כי "אי שיוויון וצמיחה נגרמים על ידי אותו תהליך. בסין למשל, יש אזורים שצומחים יותר ואזורים שצומחים פחות. ישראל נראית לא טוב במיוחד במונחי תמ"ג לנפש, אך נהדר במונחי תמ"ג לעובד. האתגר הוא כיצד להרוויח מרצונם של אנשים לעבוד. לפעמים שמים דגש על שינוי האנשים כדי להתאימם למודל העסקי הנוכחי, אך האתגר האמיתי הוא למצוא תעסוקה לאנשים שיש לי, לא לאזרחים שרציתי שיהיו לי".



"לדעתי הצמיחה של ישראל נבעה מהצורך שלה לפתור בעיות. למדינה אין מים, ואז מצאה פיתרון בעל ערך גלובלי, שהרווח ממנו עלה על ההפסד כתוצאה מהיעדר המים. אם תצליחו למצוא דרך לנצל את רצונם של המיעוטים האלה, שלא יודעים מתמטיקה למשל, זה מה שיוביל לצמיחה", אמר האוסמן, שהתייחס גם לצורך בהשקעות ממשלתיות בכלכלה כדי להוביל לקפיצת מדרגה כלכלית.



"ניקח את היצור כדוגמה. כדי שיהיה לך יצור, העובדים צריכים להגיע למפעל שלך, ובשביל זה הם צריכים תחבורה ציבורית. בשביל תחבורה ציבורית הם צריכים חשמל, מים, ביטחון ומערכת לוגיסטית. צריך רישיונות. כל אלה מצריכים פעילות של גופים ממשלתיים, שמגיבים לצרכי הכלכלה. הנקודה היא שכדי להשיג את החזון הזה לא צריך להיות מבריק, אלא רק להגיב למתרחש", אמר האוסמן, שהוסיף כי "ישנן מדינות שיש להן הזדמנויות מדהימות, אך הן מוגבלות ולא מצליחות להבין מדוע. המידע לא זורם לממשלה או שהממשלה לא מסוגלת לזהות אותן. תפקיד החזון הוא לעורר את הצורך בשינוי". ספנס הסכים עם הדברים והוסיף כי "השקעות עצומות, גם מצד הממשלה, היא דבר נוסף שדרוש כדי ליצור צמיחה".



האוסמן ביקר את הקיפאון הפוליטי בישראל. "החברה בישראל כועסת על הקיפאון בממשלה, אבל החברה היא שנתנה לממשלה מנדט מוגבל. החברה מקבלת מה שהיא רצתה. אם החברה רוצה שתהיה לה ממשלה יותר החלטית, צריך מערכת אלקטורלית שונה שתספק כנסת החלטית יותר, ויש לזה מחיר".



>>> לידיעות נוספות מכנס "ישראל 2021" - לחצו כאן