שרם מדבר על הכל, חוץ ממחיר מניית פולאר

מאת יורם גביזון, הארץ



יצחק שרם אינו מרבה להתראיין. איש העסקים הוותיק חרג ממנהגו בשבועות האחרונים, כשהעניק לעיתונים ולאתרים מקוונים ראיונות בלעדיים. שרם דיבר באותן הזדמנויות על הכל: על תפישת עולמו העסקית, דימויו העצמי, שכר מנהלים וניהול כוח אדם, ואפילו נתן עצות למנהלי חברות ציבוריות בנוגע לניהול רווחים.



אחד הדברים ששרם לא נדרש להם היה מחיר מניית פולאר (פועלים השקעות) שהיא לב הפעילות העסקית של קבוצת שרם-פודים-קלנר . שרם, שתואר יותר מפעם אחת כמי שמתקשה להסיר את עיניו ממסך הבורסה, לא התייחס למחיר מניית חברת ההשקעות שעליה השתלט עם אהרון דברת, ידידו ושותפו לשעבר.



חמש שנים וחצי הם פרק זמן ארוך דיו כדי לסקור את החותם שהטביע שרם בחברת ההשקעות שקיבל לידיו מבנק הפועלים ומהמנכ"ל המנוח, אורי לויט.



התוצאה, כפי שהיא משתקפת במחיר המניה, המדיום החביב על שרם, אינה מחמיאה. מי שרכש את מניית פולאר בתחילת 97' רשם תשואה ריאלית שלילית של 27%, מבלי להתחשב בחלוקת מניות אורלייט כדיווידנד, ותשואה ריאלית של 40% בחישובים המקלים ביותר, כולל חישוב הריבית האלטרנטיווית על הדיווידנדים שחולקו.



משקיע שהעדיף להשקיע את כספו במדד המק"מ השיג תשואה ריאלית של 41%, ומי שבחר להניח את כספו במניית דיסקונט השקעות ראה תשואה ריאלית של 66%.



שרם העיד על חברת ההשקעות שלו: "זה לא עסק שמייצר מזגנים, אלא משלב בין עשייה ריאלית לפעילות בשוק ההון".



כדי לחפש תשובה לשאלה כיצד לא הצליח שרם להביא למשקיעיו ולו תשואה של מלווה קצר מועד שמנפיק בנק ישראל, אפשר לפרק את השילוב בין העשייה הריאלית לפעילות בשוק ההון למרכיביו.



מרגע שנרכשה השליטה בפולאר, מונה אביגדור קלנר לאחראי על הפעילות הריאלית, כמנכ"ל וכיו"ר.



קלנר החליט להפוך את חברת אורלייט לפלטפורמה (מלה החביבה על דובריו של שרם) התעשייתית של הקבוצה. פולאר הגדילה את אחזקתה באורלייט מ-25.1% ב-96' ל-81% ב-97', בהשקעה מצטברת של 40 מיליון שקל.



אורלייט רכשה 50% מחברת הצבעים הדקורטיוויים וחומרי האיטום לענף הבניין נירלט ב-98' תמורת 16 מיליון שקל, כגרעין להשקעותיה בתעשיית הצבעים, וב-99' רכשה 78% ממניותיה של יצרנית צבעי המתכת, העץ והבניין אוניברקול הופמן, תמורת 33 מיליון שקל.



השלב הבא היה רכישת 50% הנותרים מחברת נירלט תמורת הקצאה של 3.5 מיליון מניות (34%) מאוניברקול. כל אלו אמורים היו להציב חלופה לקבוצת טמבור, השולטת בענף הצבעים בישראל.



התוצאה בענף הצבעים לא הניבה לפי שעה את הפירות המקווים, אבל בעוד נירלט-אוניברקול מתגבשת, הלכה והידרדרה הפעילות המסורתית של אורלייט. הגרעין התעשייתי של חברה זו הוא ייצור ארונות סעף עבור חברת בזק, חברת החשמל וחברות הכבלים, וכן מארזי תחמושת חסיני אש לטנק המרכבה.



אורלייט הפסידה ב-98' במכרז של חברת החשמל, ומכירותיה לחברות הכבלים ירדו במקביל להאטה בקצב ההשקעות של חברות אלו.



אורלייט ביצעה השקעה ריאלית אחרת כאשר רכשה 26% ממניותיה של חברת טכנופלסט תעשיות ב-2000-1998 תמורת 40 מיליון שקל נטו.



טכנופלסט, המייצרת מוצרי פלסטיק בהזרקה ובכבישה, ספגה מכה קשה כאשר חברת צאג, הלקוח העיקרי שלה, חידשה את חוזה הייצור באפריל 2000 בתנאים נחותים. 99', שבה הגדילה אורלייט את השקעתה בחברה, היתה גם השנה האחרונה שבה הרוויחה טכנופלסט תעשיות. החברה הפסידה סכום מצטבר של 33 מיליון שקל מתחילת 2000, והנחמה היחידה של פולאר היתה מכירת מניותיה של טכנופלסט ונצ'רס, חברת הון הסיכון של טכנופלסט תעשיות, שחולקו לה כדיווידנד, בסכום של 11 מיליון שקל. אורלייט החזיקה, נכון לסוף דצמבר 2000, במניות טכנופלסט תעשיות שהיו רשומות בספריה בשווי של 30 מיליון שקל ושוויין כיום 9 מיליון שקל.



בשולי הפעילות התעשייתית בענף הצבעים ביצעה אורלייט השקעה מסקרנת, כאשר שילמה 15 מיליון שקל תמורת 17% ממניותיה של חברת סייקל גרופ, העוסקת בפיתוח ובשיווק של מצע לחתולים המורכב כמנסורת אבק בעטיפה דקה של בנטונייט.



למרות השקעותיה של פולאר, לא הצליחה הפלטפורמה התעשייתית שלה להתרומם. אורלייט הפסידה 20 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2001 וברבעון השלישי של 2001 הוחלט לחלק את מניותיה כדיווידנד לבעלי מניותיה של פולאר על בסיס ערך ההשקעה במניות אורלייט כפי שמופיע בספריה של פולאר, כלומר 129 מיליון שקל, גבוה ב-52% משוויה של החברה בבורסה.



דווקא לאחר שמניותיה של אורלייט הועברו לבעלי מניותיה של פולאר, נראה שזו ביצעה השקעה טובה בחברה תעשייתית, כאשר במחצית נובמבר 2001 רכשה את השליטה באיטונג (79%) תמורת 225 מיליון שקל.



פולאר נכשלה גם בטיפול בחברה הבת הזרע, שעוסקת בטיפוח זרעי מכלוא. פולאר הובילה את הזרע במאי 98' לפיצול פעילותה לשתי חטיבות נפרדות: האחת שתשביח את הנדל"ן של החברה, ובעיקר חוות שלם, סמוך למזבלת חיריה, וחברת הזרע ג'נטיקס, שתעסוק בתחום הטכנולוגי. הפיצול התרחש על רקע הערכות שרווחו באותה תקופה, שלפיהן ההנדסה הגנטית תקדם את החקלאות לרמות תפוקה, איכות ועמידות גבוהות הרבה יותר מאלה הקיימות כיום. חברות טיפוח הזרעים היו אמורות להיות כלי רב ערך שיוביל את המהפכה הטכנולוגית.



חודשיים לאחר הפיצול הקצתה הזרע ג'נטיקס 12.5% ממניותיה לחברת וילמורין הצרפתית תמורת 24.5 מיליון דולר ובמקביל השקיעה 18 מיליון דולר במניות חברות בנות של וילמורין ו-5.5 מיליון דולר באג"ח של החברה הצרפתית. כמעט 4 שנים חלפו מאז, ולמעט רישום רווח הון של 35 מיליון שקל לא דווח על תוצאה כלשהי של שיתוף הפעולה עם וילמורין. הזרע שקעה במשבר הנובע מפיגור בפיתוח זנים חדשים, ירידת מחירים בשל ההאטה בפעילות הכלכלית בעולם והמשברים בטורקיה ובאמריקה הלטינית ומשבר קשה שפקד את אחת החברות המובילות בעולם, שגרם למימוש מלאי במחירים נמוכים.



הזרע הפסידה 21 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2001 במחזור של 154 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של 21 מיליון שקל במחזור של 182 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2000. ההרעה בתנא