פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הסוציאליזם החזירי של תמלוגי הגז

      למי הזכות על מאגרי הגז? על ההבדל במציאות הישראלית המתעתעת בין קפיטליזם, סוציאליזם ואופורטוניזם, עם קריצה לגאנה וונצואלה - לידיעת ששינסקי, שטייניץ וגם ונתניהו

      "נשמור על תעשיית ישראל, כדי שנוכל לצעוד קדימה. זהו אינטרס עליון של מדינת ישראל, ולכן חלק נכבד בתוכנית הכלכלית" - כך הכריז שר האוצר יובל שטייניץ ביולי 2009, טרם גילה שלמאגרים תמר ולווייתן יש גז ולפני שששינסקי הפך לידוען. היום הדברים נראים קצת אחרת. בספטמבר 2009 כתבה חברת הכנסת יחימוביץ' באתר האינטרנט שלה כי "לא ייתכן שכל העושר הזה יהיה שייך לאדם אחד או לקומץ בני אדם". מכותרות העיתונים נראה כי יחימוביץ' אינה לבדה בדעתה. חלק גדול מהציבור משוכנע שמאגרי הגז הם שלו ורק שלו.

      מדרון הסוציאליזם החזירי

      כבר התרגלנו שקפיטליזם וחזירים הם הסיבה שיש אנשים עם ממון רב ונכסים רבים משלנו, ואין לנו בעיה לקצץ בעושרם של אלו. הוא בין כה וכה נראה לנו מופרז. הפירמות והמשקיעים, הטייקונים והקפיטליסטים החזיריים, הם צריכים ליישר קו עם הרוח הסוציאליסטית המנשבת רעננה על פני הארץ. מה כבר יכול להיות רע בזה? מיותר לציין שהסוציאליזם חזר להיות פופוליסטי מאי פעם.

      הלאמה היא לקיחת רכוש או חלקו על ידי המדינה, מאדם או פירמה, בהחלטה חד צדדית וללא פיצוי. מהלך המדינה לקחת בניגוד למסוכם והחתום למפרע חלקים בשיעור אותו קבעה באופן חד צדדי מרווחי הפירמות הינו יישום של מושג ההלאמה, הפעם בשם טובת הכלל והעושר הציבורי.

      בינואר 2007 נשיא וסוציאליסט גדול נוסף החליט שתשתיות התקשורת והנפט הקיימות במדינתו והוקמו על ידי פירמות עסקיות הן רכוש העם ולכן בכוונתו להלאים אותן או חלקים מהן. אחרי ההכרזה האומללה הזו של הוגו צ'אבז התרסקה הבורסה של ונצואלה ב-19% והמטבע נחלש משמעותית כאשר חברות אנרגיה אמריקאיות מכרו את אחזקותיהן לממשלה והסתלקו משם. היום בישראל בשם אותו הסוציאליזם מנסה המדינה להסביר לאזרחיה ולתעשייני הגז מדוע היא משנה באבחה הסכמים עליה חתמה. הציבור מצידו תומך, התקשורת הרי ייצרה את ההתניה שקפיטליזם זה חזיר וסוציאליזם זה כולנו, הבחירה ברורה. לו רק היו רואים אותנו קרל מרקס ואיוון פבלוב ודאי היו מסמיקים מעונג.

      בחן את עצמך: האם אתה סוציאליסט אמיתי?

      הבעיה הטמונה כאן היא שאף אחד לא באמת יודע היכן עובר הגבול. הטלת מס משתנה לפי גחמה מקובלת עלינו כשמדובר ביצחק תשובה. הבה נבחן את תגובתנו הצפויה אם מחר יוחלט להטיל מס חדש על כל בעלי הדירות שערכן 30 מיליון ומעלה, מה נרגיש? סביר להניח שהמס יעבור בקול תרועה ובחגיגת הצדק החברתי.

      ומה תהיה דעתנו על הטלת המס גם על דירות שערכן 8 מיליון? שני מיליון? מיליון אחד? אם מצאת עצמך שמח לרעיון המס על הדירות המאוד יקרות ופחות שמח ככל שרף המיסוי התקרב לערך הדירה שלך תוצאות המבחן מראות שאתה לא סוציאליסט. חבל, אבל אין צורך להכנס לפאניקה אתה כנראה גם לא קפיטליסט. אתה ידידי, בדיוק כמו מדינת ישראל, אופורטוניסט.

      הבטחנו, אבל לא הבטחנו שנקיים

      עיקר הדילמה של מדינת ישראל היום אינו האם גובה התמלוגים משקף מצב הוגן כזה או אחר, את הנושא הזה היה צורך למצות טרם נחתמו הניירות והחלו הקידוחים. הסוגיה בה מתחבטים מנהיגינו ואנו היא האם לעמוד בהתחייבות חתומה שניתנה לתאגידים ועל פיה השקיעו אלו את כספם, או להיכנע לאופורטוניזם שבהלאמת חלק מרווחיהן העתידיים של הפירמות.

      בנושא זה ניתן לקבל קצת השראה מג'ון מאהמה, סגן נשיא גאנה שבמערב אפריקה שהכריז במרץ 2009 כי הוא קורא למשקיעים וחברות זרות לבוא לגאנה, בהבטיחו כי גאנה לא תלאים רכוש ותפעל להבטחת התשואה המיטבית של המשקיעים בארצו. אחרי שנים של בידוד כלכלי הבינה ממשלת גאנה שהם מתנהלים בעולם עם חוקים, וכדי לא להישאר מבודדים אחד הדברים הראשונים שעליהם לעשות באופן רציף הוא לעמוד בהתחייבויות שלנו.

      אולי אחרי כמה שנות בדידות גם אנחנו נפנים את הלקח. לא בושה לחקות את גאנה ולא מאוחר לסגת מהלאמה אופורטוניסטית. ביבי אתה עוד יכול לבצע שינוי במסקנות ששינסקי.


      *שחף מזין הוא סגל המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה