אנחנו יודעים שהממשלות בישראל מתחלפות מהר ועל כל דבר גדול צריך לחשוב במונחים ארוכי טווח. איך מיישבים את זה עם הפוליטיקה והבוחרים?
גלעד ארדן: "האתגר הזה לא רלוונטי רק לנו. התקשורת עצמה עוסקת 364 ימים בשנה בכותרות ורק בשאר בטווח הרחוק. זה אתגר משותף ומי שכאן הם נבחרי ציבור שיש להם טווח ארוך אז קל לנו יותר. אם אני צריך לחשוב על שני צעדים שישנו את אופן החשיבה הממשלתית זה יציבות השלטון, כך שנדע שממשלה נבחרת מקבלת יציבות ל-4 שנים להוכיח עשייה והתקדמות - וזה מחייב את שינוי שיטת הממשל. זה יקרה כשתהיה לנו ממשלת אחדות אמיתית.
"הנקודה השנייה היא איך מודדים מהי הצלחה עולמית. רק לפני 4 שבועות השתתפתי בכינוס של שהשרים בתחום של מדינות ה-oecd. אנחנו מודדים היום את הצמיחה בתמ"ג ואז אומרים - יש לנו שר אוצר נהדר, אבל הצמיחה לא מבטאת את הפערים, רמת החינוך, הרווחה וגם את הנושא שלי. אם נבחן כמה מים נותרו לישראל והאם מדינה שמבססת 70% מצריכת החשמל שלה על פחם מזהם, השינוי המרכזי הוא שינוי המדדים.
"אם לא נשנה את שיטת השלטון ומיד, הפער במדינת ישראל יגדל. ישנו ציבור מדהים שנמצא במדינה, שנמצא בפער הגדול ביותר שאני מכיר. כאן צריך לשלב ידיים לקראת מערכת הבחירות הבאה, צריך שיטה אחרת. שנית, החשיפה היא הכל. אנשים כל הזמן מבקשים חשיפה, רכילויות וסיפורים. הבעיה האמיתית היא לא רק התכנון, אלא לקבל החלטות מוסריות כאשר לעיתים אתה יכול לעוף בגללן מהשלטון.
>>> לידיעות נוספות מכנס "ישראל 2021" - לחצו כאן
גדעון סער: הציבור לא טיפש, אבל אין "רייטינג" לתכנון ארוך טווח בחינוך - אין דיון ציבורי
ליאור זנו
13.1.2011 / 16:59