>> מאז הוקמה ועדת ששינסקי באפריל אשתקד, בחר נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, להתבטא בסוגיית המיסוי על תגליות הגז הטבעי ארבע פעמים בלבד. בפעם הראשונה עשה זאת מעל בימת כנס קיסריה ביוני. שר התשתיות עוזי לנדאו גילה אז סימני שבירה ראשונים כש"פתח שולחן" לכבוד יצחק תשובה ובכירי קבוצת דלק בחדר הישיבות שבמשרדו, והתבטא בדברים שענו על ציפיות אורחיו. פישר ענה בחלוף ימים ספורים, כשבירך על הקמת ועדת ששינסקי. "סוגיית התגמולים מתגליות הגז צריכה להיבדק", אמר. פישר המתין עוד חמישה חודשים עד שבירך את פרסום מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי - ואת ברכתו הנוספת שמר ליום שני שעבר, עם פרסום הדו"ח הסופי של הוועדה.
כמי שברר עד כה בקפידה את מועדי התבטאויותיו בסוגיה הרגישה, הפתיע שלשום פישר כאשר הוריד את הכפפות: "אסור לתת לאינטרסנטים להשפיע על חלוקת רווחי הגז בדרכים פסולות, ואסור לציבור להיות מושפע מטקטיקות מלוכלכות והשמצות אישיות" - ירה פישר בבוטות מעל בימת כנס ישראל 2021. "יש ליזמים זכות לנסות להשפיע על תוצאות הדיונים כל עוד הם מתנהגים באופן מתורבת. אין להם זכות לנסות ולהטיל וטו על הצעות הממשלה", רשף.
קהל באי הכנס הגיב לדבריו של פישר בתשואות, אך מוטב היה אילו היו מקמטים מצחם בדאגה. מאז הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו כי בכוונתו לבחון מחדש את מסקנות ועדת ששינסקי - הקפידו שרי הממשלה באדיקות לנצור את לשונם. בדל ביקורת לא נשמע והכל יישרו קו, גם אם תחת מחאה. התבטאותו של פישר, פחות מיממה לאחר שפגש עם נתניהו בשותפות בתמר, נועדה להבקיע את חומת השתיקה סביב שולחן הממשלה. כן, מופעלים על הממשלה לחצים מצד אינטרסנטים - וכן, יש מי שעושים שימוש בטקטיקות מלוכלכות כדי להטות את עמדתה.
אלא שיותר משדברי פישר כוונו לקהל או לראשי חברות הגז - הם נועדו להגיע לתודעתם של נתניהו, חברי ועדת הכספים וחברי הכנסת כולם. ועדה מקצועית הושבה על המדוכה, והשכילה להסיק את הנדרש עבור מדינת ישראל. מסקנותיה אומצו בידי הדרגים המקצועיים לאשורן. "סחר סוסים" פוליטי סביב משטר פיסקלי אינו ראוי לחברה מתורבתת. מי שירצה להמשיך ולהתהדר במעמדה של ישראל בקרב הקהילה הפיננסית העולמית - מן הראוי שלא יכופף את אלה שדאגו לכך.
פישר הוא בעיה לחברות הגז. לא ניתן להעניש במרכז המפלגה מינוי מקצועי כשלו - כמו את שר האוצר; לא ניתן להלך אימים על מי שיסודותיו נטועים בארה"ב באמצעות אנשי ממשל אמריקאים - כמו על ראש הממשלה; לא ניתן להפחיד בכיר לשעבר בבנק העולמי ובקרן המטבע באיומי פגיעה תדמיתית בעיני זרים; לא ניתן ללמד את מי שהיה סגן יו"ר סיטיגרופ מהי נקודת ה-r-factor (רף כיסוי הוצאות היזמים שממנו מתחילה גביית ההיטל); ולא ניתן להאשים מי שעלה ארצה מטעמי ציונות בפגיעה בגז ה"כחול לבן", לטובת אינטרס גז ערבי.
אם לא די בכך שהוא חסין מפני הקמפיין השחור של משקיעי הגז, הרי שפישר נהנה מיתרון נוסף - ההערכה והאוזן הקשבת שלהן הוא זוכה בלשכת ראש הממשלה. הטלת מלוא כובד משקלו על הדו"ח הסופי של ועדת ששינסקי עשויה להפוך אותו ל-r-factor האמיתי במודל שטוותה.
הקלף החזק של ששינסקי
אבי בר-אלי
14.1.2011 / 7:12