לא משחקים בשטחים פתוחים

>> האמירה שהרשויות בישראל רואות שטחים פתוחים כעתודות לבנייה הוכחה שוב במקרה שאירע לאחרונה. במהלך המקרה, ועדת הערר של מחוז תל אביב בראשות עו"ד מיכה גדרון ביטלה היתרי בנייה שהוציאה עיריית תל אביב לבניית מגרש מיני-גולף מסחרי, בשטח של שלושה דונמים בפארק גני יהושע. זאת, משום שחששה כי המקרה מהווה דוגמה טובה לרוח יזמות הנדל"ן הישראלית ולניסיונות החוזרים של יזמים למתוח את גבולות הגדרת השימושים והייעודים שניתנים להם.



תחילתה של הפרשה לפני כמה שנים, כשעיריית תל אביב החליטה להקים מגרש מיני גולף על מבנה בפינת הרחובות דרך נמיר ורוקח, שם הופעל בעבר מגרש דומה שנקרא ה"גולפיטק". המבנה עמד ללא פעילות כמה שנים עד שחברת גני יהושע, חברת בת של עיריית תל אביב המפעילה את פארק יהושע שבתוכו מצוי המתחם, פירסמה מכרז להשכרת המקום לשם הפעלתו המחודשת. חברת החצי אחזקות, בבעלות מרדכי ויעל סטרוקובסקי, זכתה במכרז והשקיעה בפיתוח המקום.

ואולם המצב הסתבך כשלחברה הזוכה נודע שבמקום עובר קו מתח גבוה. העירייה שנדרשה לנושא הורתה לחברה להעתיק את המתקן 50 מטר דרומה לכיוון השטח הפתוח של פארק גני יהושע. לאחר העתקת המקום ביקשה החברה היתר בנייה. ביולי 2009 אושרה לה הבקשה להיתר, אך לאחר בדיקה חוזרת של הבקשה, התברר לוועדה המקומית תל אביב כי הבקשה לא שיקפה את הבינוי המבוקש על ידי החברה במקור, ולמעשה החברה רוצה להקים במתחם "מיני לונה פארק", הכולל גם גלגל ענק בגובה של 6 מטרים, טרמפולינה, מתקנים מתנפחים, רכבת ילדים, מתקן למכוניות מתנגשות ועוד. הוועדה המקומית הנחתה את החברה להגיש בקשה מתוקנת, אך החברה סירבה לתקן את הבקשה. בשל כך, היתר הבנייה לא הוצא, והחברה עירערה על ההחלטה בפני ועדת הערר המחוזית.



ועדת הערר ביקרה את התנהלות עיריית תל אביב שאיפשרה להקים את הפרויקט. "מדובר בהקמת מתקן רחב היקף, מגודר ועמוס במתקנים למיניהם, שעשוי היה לגרום לפגיעה קשה בפארק גני יהושע, אחד ממשאבי הטבע היפים הקיימים בתל אביב ומקום רגיש מבחינה נופית", כתבה בהחלטתה.



בעמדה דומה החזיק גם אדריכל העיר תל אביב, יואב דוד, שביקש לחוות דעתו בעניין: "העיצוב של הגולפיטק המבוקש אינו מתיישב עם הקו המנחה של הפארק, לפיו המקום יהיה שטח פתוח, המתבסס בעיקר על משאבי טבע. האם אנחנו רוצים בתוך פארק הירקון דבר שמרצד ומנצנץ, או חלקה שלווה?" שאל. דוד הוסיף כי "נכון היה למקם מתקן בסדר גודל כזה במקום אחר בפארק או מחוץ לשטח הפארק".



מהחלטת ועדת הערר עולה כי העירייה היתה לחוצה לאשר את הפרויקט בכל מחיר, מחשש שתידרש לפצות את חברת החצי אחזקות, לאחר שזו השקיעה כ-600 אלף שקל בפיתוח המקום. כתוצאה מאותו לחץ, אושרה העתקת המתחם בלי בדיקה.



ועדת הערר לא רק שאימצה את ההתנגדות של הוועדה המקומית לעניין השימושים שניתן לעשות במתקן, אלא גם ביקרה את העירייה על העתקת המתקן לשטח ציבורי פתוח בפארק יהושע. התברר כי הבנייה העתידית נמצאת בתחום של 100 מטר מגדת נחל הירקון, אזור בעל רגישות סביבתית גבוהה ולכן התכנון במקום מחייב את אישור רשות נחל הירקון, רשות הניקוז והצגת דו"ח השפעה סביבתית. במהלך הדיון בוועדת הערר נמצא כי לא בוצעה אף אחת מהפעולות המתחייבות האלה.



רשות הניקוז, שחיוותה דעתה בנושא לבקשת ועדת הערר, הזהירה כי הפרויקט עשוי להיות מוצף משטפונות במקום. חוות דעת דומה הוציאה גם רשות ניקוז ירקון, שהמליצה להגביה את פני הקרקע לשישה מטרים.



בסופו של דבר ועדת הערר החליטה כי הדיון בבקשה להיתר בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב וכל ההחלטות בוועדה נעשו שלא כדין.



מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "העתקת מתקן המיני-גולף לשטח הפתוח בפארק נעשתה כדי למנוע את הישארות המתקן מתחת לקו מתח גבוה, וזאת בלי לגרוע משטח הפארק. באשר לביקורת על אופן קבלת ההחלטה, לכל היותר מדובר בטעות אנוש. כשהעיריה עמדה על טעות זו, עמדתה היתה בהתאם לעמדת אדריכל העיר, שהובאה בכתבה".