דלאוור מתרחקת לעבר האופק

למרות זאת, לא כולם ממהרים לנטוש את דלאוור. ניר ברקת, שותף מנהל בקרן BRM, הצהיר בעבר כי ישקיע רק בחברות ישראליות הרשומות בחו"ל, מטעמי מיסוי. "אנחנו רואים את ההשקעה בעיני המשקיע הגלובלי, במטרה לבנות חברה גלובלית", אמר. "כל עוד לא חלו שינויים בחוקי המיסוי, לאירוע המשמעותי בעבורנו - המימוש באמצעות מכירה או הנפקה - יש חסרונות בישראל לעומת דלאוור. מהבחינה הזו יש משקל פעוט לכספי המדען הראשי לעומת המימוש בסוף הדרך".



קרן הון סיכון נוספת המשקיעה רק בחברות ישראליות שנרשמו בחו"ל היא השלוחה הישראלית של קרן בנצ'מרק האמריקאית. ערד נוה, אחד משלושת השותפים המנהלים אותה, אמר כי לא השקיעו בחברות הרשומות בישראל בגלל המס שהוטל על רווחי המשקיעים הזרים. עם זאת גם כיום, לדבריו, ביטול הפטור לא שינה את המצב, משום שכ-95% מ-400 החברות שפנו אל בנצ'מרק בשנה האחרונה הן חברות הרשומות בחו"ל.



עו"ד איל שנהב, ממשרד איל שנהב ושות', אמר כי גם כיום חברות רבות נרשמות בדלאוור, אך הרישום נעשה לאחר מחשבה מרובה יותר. "הרישום בישראל נכון יותר לחברות משום שהן נהנות מהשקעות המדען הראשי ומהטבות מיסוי", אמר. "ואולם הרישום בדלאוור טוב יותר ליזמים ובעלי המניות, הנהנים ממיסוי נמוך יותר על רווחי הון".



פרופ' אהוד קמר, מומחה לדיני חברות מאוניברסיטת דרום קליפורניה, הוסיף כי "מרבית ההוצאות המשפטיות של חברות המאוגדות בדלאוור הן בשלב ההנפקה או המכירה. עד אז, הן יכולות להמשיך להשתמש גם בשירותי משפט ישראליים. כיום, כשהסיכוי לבצע הנפקה או מכירה בארה"ב נמוך יותר, יזמים בוחנים הוצאות אלה בהקפדה".



מעל לאלה עדיין מרחף סימן שאלה סביב השפעתה של החלטת האוצר מספטמבר 2001, לגבי מתן פטור ממס למשקיעים זרים בקרנות ישראליות על רווחיהם מהשקעות בחברות ישראליות. זאת מכיוון שעל מנת לקבל את הפטור מתחייבות הקרנות להשקיע לפחות שני שלישים מהונן בחברות המאוגדות בישראל.



מדינות נוספות בארה"ב מחזרות אחרי חברות היי-טק



מאת בן ציון ציטרין, הארץ



אף שמרבית חברות ההיי-טק הישראליות שהתאגדו בחו"ל עשו זאת בדלאוור, מדינה קטנה בחוף המזרחי של ארה"ב, לרבות מהן הסתבר כי ייתכן שעשו מיקח טעות.



לדברי עו"ד אברהם סופר, מנהל המחלקה הבינלאומית במשרד עורכי הדין ד"ר ליפא מאיר ושות', חברות רבות שנרשמו בדלאוור גילו בדיעבד כי יתרונות דיני החברות במדינה זו הם לטווח הארוך בלבד - אולי כאשר תנפיק החברה את מניותיה בשוק האמריקאי. ואולם חיי העסקים היומיומיים מתנהלים על פי דיני המדינה שבה פועלות חברות אלה בפועל - כלומר, באותם מקומות שבהם הן מעסיקות עובדים ושוכרות משרדים. יחסי עובד-מעביד, מיסוי, שכירות, מכר ושעבודים נקבעים על פי דיני מדינות אלה, ולא על פי מדינת דלאוור שבה נרשמה החברה.



"השאלה שראוי היה לשאול היא היכן כדאי למקם את הפעילות של חברה בת הקשורה לחברה אם בישראל", אמר סופר, המחלק את זמנו בין ישראל וארה"ב. לעתים, התשובה לשאלה מוכתבת מראש על ידי הקרנות שהשקיעו בחברה והעדיפו שחברות הפורטפוליו ימוקמו במרחק נסיעה קצר ממשרדיהן. הדבר הוביל להקמת מרכזים טכנולוגיים בבוסטון, ניו יורק, טקסס, ניו ג'רזי וקליפורניה. סופר הוסיף כי במקרים אחרים, ישראלים שנטשו חברות מבוססות לטובת חברות סטארט-אפ נשארו במקום מושבם הקודם, למשל בעמק הסיליקון, כדי לא לנייד את משפחתם יחד עם המיזם.



סופר מציע ליזמים לבחון שלושה אתרים אחרים שבהם כדאי לפעול ולרשום חברה: אזור ואשינגטון והמדינות וירג'יניה ומרילנד. ליזמי הביוטכנולוגיה הוא ממליץ להגיע למרילנד, ואילו ליזמים מתחומי התקשורת, התוכנה, האבטחה וכדומה הוא ממליץ לפנות לווירג'יניה.



לדבריו, בתקופת הגיאות של ענף ההיי-טק היה היקף ההשקעות של קרנות הון סיכון באזור זה החמישי בגודלו בארה"ב (אחרי קליפורניה, ניו יורק, מסצ'וסטס וטקסס). כיום מצויות חברות ישראליות במקום הרביעי בדירוג מספר החברות הזרות שבצפון וירג'יניה, לפני יפאן וקוריאה. לבירה ואשינגטון יתרון בשל הנגישות למשרדי הממשל הפדרלי ולמטות של גופי מימון והשקעה גדולים.



במרילנד, הוסיף סופר, ממוקמת קהילת הביוטכנולוגיה השלישית בגודלה בארה"ב - כ-330 חברות, כולל סלרה שמיפתה את הגנום האנושי. בנוסף משמשת המדינה מרכז למכוני המחקר החשובים במערב. בצפון וירג'יניה קיימות תשתיות תקשורת ומערכות סיבים אופטיים רבות בעבור חברות העוסקות בהעברת נתונים. "באזור זה יש דרישה גבוהה יחסית למתכנתים ועובדי מחשבים", אמר. בצפון וירג'יניה ובמרילנד יש תשתית גדולה של חברות הון סיכון מקומיות או כלל-אמריקאיות.



היתרון הגדול ביותר באזורים אלה, לדעת סופר, הוא קרבתו של רוכש הציוד והשירותים הגדול בעולם, הממשל הפדרלי. "לאחר אירועי 11 בספטמבר הודיע הממשל על כוונתו לרכוש השנה מוצרי טכנולוגיה בהיקף של 45 מיליארד דולר, והרכישות הביטחוניות יהיו אף גבוהות יותר. לפיכך, לחברות העוסקות באבטחה או אבטחת נתונים כדאי מאוד להתרכז באזור זה", אמר.



מדינות אלה, אמר סופר, מנסות למשוך אליהן חברות חדשות באמצעות הענקת תמריצים. וירג'יניה, לדוגמה, מעניקה הטבות במס חברות, מס מכירה, מענקי העסקת עובדים, הלוואות, ערבויות ועוד. לדבריו, ליד משרד המושל בווירג'יניה פועל גוף שמטרתו לסייע בידי חברות ישראליות המגיעות לאזור. גם עלות המחיה נמוכה יחסית לניו יורק, בוסטון או עמק הסיליקון, ומרחק הטיסה לישראל וממנה מתקצר לשבע שעות, לעומת עשר שעות טיסה מישראל לעמק הסיליקון.