איך הממשלה מעזה

>> נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אמר בעבר כי בהעלאות ובהורדות הריבית החודשיות הוא מכוון לאמצע יעד האינפלציה השנתי של הממשלה (1%-3%) - כלומר, לעלייה של 2% במדד בשנה. מדד המחירים לצרכן עלה ב-2010 ב-2.7% ולאחר ארבע שנים שבהן הנגיד החטיא את יעד האינפלציה השנתי של הממשלה (בשנים 2006-2009), האינפלציה השנה היא בהחלט בתחום היעד. וזהו ללא ספג הישג מסוים לנגיד.

עם זאת, הנגיד שוב רחוק מאמצע תחום היעד - וחבל. ניתוח נתוני המדד צריך להדאיג את קובעי המדיניות ובראש ובראשונה את משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ובנק ישראל. כך, למשל, סל התצרוכת של החמישון התחתון באוכלוסייה התייקר בשנה שעברה ב-3% - בגבול העליון של יעד האינפלציה של הממשלה, ואילו סל התצרוכת לחמישון העליון התייקר רק ב-2.2% - קרוב לאמצע יעד האינפלציה השנתי של הממשלה (האם הנגיד מכוון ליעד האינפלציה של החמישון העליון?) כלומר, ב-2010 מוצרי היסוד של 20% העניים בחברה התייקרו הרבה יותר, ב-37%, מסל המוצרים של 20% העשירים בחברה, וגם משל ממוצע הסל לכל אזרחי ישראל (עלה ב-2.7%).



נתונים אלה עומדים בסתירה למדיניות המוצהרת של ראש הממשלה, שר האוצר והממשלה המדברים על שיפור במצבם היחסי של העניים בחברה ועל צמצום הפערים בישראל. מנתוני מדד המחירים לצרכן עולה חד משמעית כי מדיניות הממשלה הפוכה. בנוסף, שירותי יסוד, שהאוכלוסייה החלשה נזקקת להם יותר התייקרו ב-2010 יותר ממדד המחירים הממוצע לכלל האוכלוסייה (2.7%): בריאות ב-3.1% וחינוך ב-2.9%.



זאת ועוד: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האינפלציה בספטמבר-דצמבר הגיעה ל-4.6% במונחים שנתיים. מעל ומעבר ליעד האינפלציה השנתי של הממשלה. אינפלציה גבוהה פוגעת בעיקר בשכבות החלשות.



כדי להחזיר את האינפלציה לתחום יעד הממשלה יצטרך הנגיד להעלות את הריבית במשק בחודשים הקרובים כמה פעמים, מ-2% כיום ל-2.5% לפחות. העלאת הריבית שוב תפגע בעיקר בחלשים בחברה. אבל חמור מכך - הממשלה הנוכחית העלתה ומתכוונת להעלות בחודשים הקרובים, ללא כל צורך כלכלי אמיתי, את מחירי הדלק והמים, ומסרבת בעקשנות תמוהה להחזיר את המע"מ לרמה של 15.5%, כפי שהבטיחה רק לאחרונה. העלאות מחירי הדלק והמים, וגם העלאות מחירי הארנונה והתחבורה הציבורית, יביאו להעלאות מחירים בשורה ארוכה של מוצרי בסיס נוספים, יפגעו בכל האוכלוסייה, אבל קודם כל בשכבות החלשות, ויגרמו בחודשים הקרובים להעלאות מדד גבוהות מהצפוי.



קשה להבין, עוד יותר קשה להסביר, איך ממשלה שמסיימת שנה עם עודפי שיא בגביית מסים, של קרוב ל-13 מיליארד שקל, מעיזה להמשיך ולהעלות את נטל המס בישראל, לרמות שיא בכל העולם המערבי.