משרד התקשורת מדבר הרבה ולא נוקף אצבע

>> בכל מה שנוגע לנייטרליות רשת, משרד התקשורת מרבה במלים אך לא במעשים. ביולי 2009, הגדיר מנכ"ל משרד התקשורת עדן בר-טל, שנכנס לתפקידו את עמדת משרד התקשורת לגבי נייטרליות רשת.

כך כתב אז המנכ"ל: "באחרונה התקבלו במשרד התקשורת פניות ותלונות שבבסיסן טענות הנוגעות לאספקת שירותי אינטרנט בישראל בכלל ושירותי אינטרנט באמצעות רשת סלולרית בפרט. הגבלת נגישותו של מנוי ליישומים שונים באינטרנט, מעבר להיותה מנוגדת לעיקרון שבבסיס פעולתה של רשת האינטרנט מהווה פגיעה בטובת הציבור, ועשויה לפגוע במתן שירותים על ידי מפעילים אחרים ואף לפגיעה בתחרות". בר טל המשיך עוד: "הגבלת נגישותו של מנוי ליישומים שונים המוצעים ברשת האינטרנט באמצעות תמחור או הכבדה בתנאי הנגישות יכולה אף היא להביא, לפגיעה. הריני להורות לכם, לא לקיים כל פעולה שיש בה להרע באופן יזום בשירות של ספק תקשורת מסוים שלא בשל צורך הנדסי".



המשרד המשיך בגישה הלוחמנית כביכול. ביולי 2010 הוציא אגף הרישוי במשרד התקשורת מכתב לכל ספקיות האינטרנט בישראל ובו דרישה למידע על כל שיטות חסימת האינטרנט שהן נוקטות: "המשרד דורש מידע מהחברות על הטכניקות והטכנולוגיות שבהן הן עושות שימוש לצרכי ניהול תעבורה ותעדוף סוגי גלישה", נכתב אז. החברות נדרשו לדווח על הפרקטיקות שלהן תוך 14 יום - לבסוף, משרדי התקשורת והאוצר מצאו את נייטרליות הרשת נושא כל כך חשוב, שהם הפכו אותו לחוק במסגרת חוק ההסדרים, החוק שאמור לטפל בנושאים הבוערים ביותר.



כעת, ברגע האמת, למרות כל המכתבים ולמרות שהחוק עומד לצדו - משרד התקשורת לא נוקף אצבע כשענקיות התקשורת מצפצפות על נייטרליות הרשת. עצימת העיניים משדרת לחברות כי הן יכולות להמשיך לפגוע בחופש הגלישה שלנו כאוות נפשן ובהתאם לצרכים המסחריים שלהן.



נייטרליות רשת אינה עניין צרכני פעוט, היא חיונית לחופש הביטוי ולחדשנות הטכנולוגית. משרד התקשורת חייב להשוות את פיו למעשיו בנושא זה.