הוד גיל, מנתבעי קווי אשראי: אני לא איש קש של קובי מימון

>> "אני לא נשלח על ידי אף אחד, אני לא עושה דברו של אף אחד, אני לא איש קש", כך אמר בבית המשפט ביום חמישי האחרון הוד גיל, מנתבעי פרשת קווי אשראי. דבריו נאמרו בניסיון להדוף את טענת מפרק קבוצת קווי אשראי, שלפיהם בין גיל לבין בעלי השליטה והדירקטורים לשעבר בקבוצה - חיים צוף, יובל רן וקובי מימון - קיים קשר עסקי וחברי קרוב עד היום.

המפרק, עו"ד יצחק מירון, טען בחקירתו את גיל כי "מ-2000 ועד 2006 ניהלו רן, צוף ומימון חברה בשם ורנו ארה"ב, והיו בקשר יומיומי. ב-2006 הם שלחו אותך לארה"ב וניהלתם יחד את ורנו במשך שנתיים וחצי". הוד ענה כי "עזרתי ליובל רן לייבא מוצרים לארה"ב וכן בעסקי נדל"ן. המצב שם התחיל להיות לא טוב, בחנתי אפשרויות שונות ועזבתי".



במאי 2010 חויב גיל, מבעלי החברה הציבורית פוליגון, לשלם בפסק דין שניתן נגדו בהיעדר הגנה כ-8 מיליון שקל לקופת הפירוק של קווי אשראי. לפי פסק הדין של שופט המחוזי תל אביב אבי זמיר, מדובר בכספים שקיבל כתוצאה ממעשי המרמה ומהפרת האמונים של יתר המעורבים בפרשה.



פסק הדין ניתן במעמד צד אחד, לבקשת מפרקי קווי אשראי, שטענו כי "גיל קשור לקבוצת מימון-צוף, והוא סייע לה לבזוז את רכוש קווי אשראי". המפרקים טענו כי ערב הקריסה מכרה קווי אשראי את נכסיה במחירים נמוכים באופן לא סביר תמורת טובות הנאה אישיות, תוך ביצוע העדפת נושים. גיל הגיש בקשה לביטול פסק הדין.



גיל העיד כי הוא מתגורר בשנתיים האחרונות בספרד, וקודם לכן התגורר במשך יותר מ-20 שנה בהולנד. לגרסתו, לא ידע כלל על תביעה שהוגשה נגדו עקב קריסת החברות, ועל ההליך המשפטי המתנהל נגדו, ולכן לא התגונן מפניו.



בעדותו אמר גיל כי הוא שמר על קשר חברי עם רן, מימון וצוף. לגבי מימון העיד: "אנחנו חברים. היו פעמים שדיברתי אתו פעם בשבוע והיו זמנים שלא דיברנו שלושה חודשים. הקשר שלנו משפחתי ולא עסקי. צוף גם חבר שלי, הוא גר בהולנד כמוני". פרקליטו של גיל הוא גם פרקליטו של צוף, עו"ד זהר לנדה ממשרד ברנע ושות'. היחסים בין רן לגיל עלו על שרטון ומתנהלים ביניהם הליכים משפטים בארה"ב.



מירון הקשה על גיל: "מספרי הטלפון הניידים שלך, של מימון ושל צוף עוקבים, ואלו מספרים השייכים לחברת נפטא (של קובי מימון - ה"ר)". גיל השיב "הטלפון עבר על שם אמי, הוא שולם מחשבון הבנק שלי".



קווי אשראי, שהחזיקה במניות השליטה בקבוצת יואל-ישראמקו, הותירה עם קריסתה ב-1999 חובות המוערכים כיום ב-800 מיליון שקל. ב-2004 הגישו מפרקי החברה תביעה בסך 500 מיליון שקל נגד 19 גופים ונושאי משרה בקבוצה. בתביעה נטען כי הנתבעים רוקנו את החברות מנכסיהן וגרמו לאובדן של הכספים שגייסו ב-1993-1995.



מימון הוא כיום מבעלי השליטה בישראמקו, בעלת חלק מתגלית הגז תמר.