>> הראל זכתה במכרז לביטוח כלי הרכב של עובדי המדינה. אחד העובדים, חיים אמיגה, פנה להראל וביקש לבטח את מכונית הסובארו שלו. הוא נדרש למלא טופס הצעת ביטוח. אמיגה הקפיד לציין כי ברכבו מותקן אימובילייזר.
הראל הנפיקה פוליסה. גם היא הקפידה לציין שהרכב ממוגן באימובילייזר. אמיגה שילם את כל פרמיית הביטוח בתשלום אחד.
לימים נגנבה הסובארו של אמיגה ממקום חנייתה - סמוך לדירתו בירושלים. אמיגה הודיע על גניבת הרכב להראל, והמתין לקבלת המחאה בסכום שווי הרכב. במקום המחאה קיבל אמיגה מכתב הדוחה את תביעתו.
אין לך ביטוח מפני גניבה בפוליסה, טענה הראל. אבל רכשתי ביטוח מקיף הכולל כיסוי מפני גניבה, השתומם אמיגה. נכון, הודתה הראל, היה לך ביטוח המכסה גניבה, אבל ביטלנו אותו שלושה חודשים לפני שרכבך נגנב. למה ביטלתם - אמיגה לא הבין. אתה אילצת אותנו לבטל כשלא נענית לדרישתנו להעביר אישור על בדיקת מיגון, הסבירה הראל.
מתי דרשתם זאת, התעניין אמיגה. שלחנו לך מכתב כחודש לאחר תחילת הביטוח, וכעבור חודש עוד מכתב - ולבסוף מכתב שבו הודענו על ביטול הכיסוי לגניבה. לא קיבלתי שום מכתב, ניסה אמיגה לדבר על לבה של הראל, ללא הצלחה. אמיגה לא ויתר ושם פעמיו לביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים.
השופטת דורית פיינשטיין ניגשה תחילה לפוליסת הביטוח. בפוליסה, מצאה השופטת, אין כל תנאי הדורש מהמבוטח בדיקת מיגון או המתנה את הכיסוי הביטוחי בהצגת אישור בדיקת מיגון. נהפוך הוא, הראל ציינה בפוליסה כי ברכב קיים אימובילייזר.
חוק חוזה הביטוח, הזכירה השופטת להראל, קובע שתנאי או סייג לכיסוי הביטוחי צריך להיות מצוין בפוליסה בהבלטה מיוחדת, אחרת לא תוכל חברת הביטוח להסתמך עליו. טענת הראל שלפיה ביטלה את הפוליסה בשל אי ביצוע בדיקת מיגון, קבעה אפוא השופטת, מנוגדת לחוק חוזה הביטוח וטוב היה לולא היתה נטענת כלל. השופטת הוסיפה כי בשעת ההתקשרות עם אמיגה בחוזה הביטוח הסתפקה הראל בהצהרתו שלפיה מותקן ברכב אימובילייזר, וממילא לא היתה רשאית לשנות את חוזה הביטוח ולדרוש מאמיגה בדיקת מיגון.
הראל, קבעה השופטת, פעלה שלא כדין כאשר תוך כדי תקופת ההתקשרות ניסתה לשנות באופן חד צדדי את תנאי ההתקשרות ולחייב את אמיגה בבדיקת מיגון. על כן, קבעה השופטת, גם אם אכן שלחה הראל לאמיגה את המכתבים שבהם הוא נדרש לבדיקת מיגון והודעה על ביטול הפוליסה בשל אי ביצוע בדיקת מיגון, הרי שאלה נשלחו שלא כדין.
קביעה זו, הבהירה השופטת, מייתרת את הצורך לדון בשאלה אם אכן שלחה הראל את המכתבים לאמיגה. מכל מקום מצאה השופטת כי הראל לא טרחה להציג אסמכתאות מספיקות מרשות הדואר.
השופטת הדגישה כי הימנעות הראל מהצגת ראיות שאותן יכולה היתה להציג מקימה חזקה לחובתה שראיות אלה היו פועלות נגדה. השופטת גם קבעה כי מכתב ביטול הכיסוי לגניבה לא הגיע ליעדו, כפי שטען אמיגה.
השופטת סיימה את פסק הדין בתמיהה מדוע בחרה הראל להעמיד את המקרה לבחינה משפטית, וחייבה את הראל לשלם לאמיגה את מלוא שווי הרכב בסך 13 אלף שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף חייבה השופטת את הראל בתשלום הוצאות לזכות אמיגה בסך 4,000 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, והדגישה כי אלמלא דרש אמיגה סכום זה בלבד, היתה רואה לנכון לפסוק סכום גבוה יותר נוכח התנהלותה של הראל.
הכותב הוא עורך דין
***חיים אמיגה נגד הראל חברה לביטוח>>
סוג הביטוח: ביטוח מקיף לרכב
המבטחת: הראל חברה לביטוח
מהות התביעה: תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין גניבת רכב
טענת חברת הביטוח: הכיסוי לגניבה בוטל על ידינו כשלושה חודשים לפני גניבת הרכב מכיוון שהמבוטח לא המציא לנו טופס בדיקת מיגון.
השופטת: דורית פיינשטיין מבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים
נפסק ביום 9.1.2011: בפוליסת הביטוח אין תנאי המחייב בדיקת מיגון. טענת הראל שלפיה היא ביטלה את הכיסוי בשל אי ביצוע בדיקת מיגון היא לפיכך בניגוד לחוק חוזה הביטוח. הדרישה לביצוע בדיקה לאחר כריתת החוזה היא שינוי חד-צדדי שלו. הראל חויבה במלוא שווי הרכב, בסך 13 אלף שקל, וכן בהוצאות בסך 4,000 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
על איזה מכתב אתם מדברים?
עודד יחיאל
16.1.2011 / 7:16