חלום ליברמן, הסיוט

ניתנה הפראבדה להיאמר: האוניברסיטט של איווט היא חממה לכל גידול-פיגול. הוא יצא מרוסיה, ורוסיה לא יצאה ממנו. העלייה שלו היא הירידה שלנו. לא כל העולים משם קורצו מהחומר הליברמני, בוודאי שלא, ויש רבים מביניהם שמתביישים בו, אך יותר מדי ליברמנים באים מאותו בית היוצר.

רוסיה לא היתה מעולם דמוקרטיה, הדיקטטורים הגדולים לא מתו, הם רק התחלפו והחליפו צבעים. יודע שליט נפש אומתו, האומה עצמה יודעת, ונותנת צווארה לאפסר. היא גועה, לפעמים, מתגעגעת לימים הישנים והטובים, לסטלין ולמלמד הבקר שלו.



משקרסה מלכות הרשעה, היה נדמה שרוסיה יוצאת מעבדות לחירות. עד מהרה נתברר, ששוב נשבתה אל בין בוגרי הק-ג-ב. הדמוקרטיה חזרה להיות טרה אינקוגניטה, סיביר חזרה להיות ארץ גזירה; הרוצה באופוזיציה - ייכבד ויגלה.



ואף יברך על מזלו הטוב. אחרים כמוהו - אנשי רוח, עיתונאים, פעילי זכויות אדם שחלו בדיסידנציה - נורים ככלבים משוטטים, ועקבותיהם של הרוצחים-מטעם לא נודעו.



באין סטלין, מסתפקים בפוטין. בולשביקי כל העולם מתאחדים בהערצתם לאיש הברזל ולידו החזקה; גם ליברמן במעריצים. יש להם שפה משותפת, והיא לא רק רוסית, היא מושגית: הם יודעים לקרוא שפתיים ומחשבות. כשחמתו הפטריוטית של ליברמן נשפכת על הגויים, לפוטין ישיב במענה רך. גם מפרסומי ויקיליקס למדנו, שהקרמלין מתייחס לשר החוץ שלנו כאל אחד משלהם. שר עברי, מי יידע חייך לאמיתם.



לא רק על פלגי רוסיה הוא שתול, גם יערות בלארוס ושדמותיה קוראים לו לשאוף רוח. גם כאן ירגיש בבית, רחוק מהלבנט ומתוגרמה. לוקשנקו העריץ והמשוגע, בבדידותו הבינלאומית, בוודאי שמח להיפגש עם אורח כלבבו, לדבר אתו כדבר איש אל אחיו. וליברמן, ששרף מאחוריו את כל הגשרים, שמח לנטות גשר למינסק הנצורה.



בסך הכל הוא נהנה מהחיים, איווט. "הכל דבש", יקדים למתעניינים. צריך רק לדעת איך לרדות אותו. אצלנו ברוסיה מבינים, כי כאשר חוטבים עצים ניתזים זוזים, והם זזים בין חשבונות בנקים עלומים; וצריך גם לדעת איך נהנים משני העולמות - גם מהאוטוקרטיות הרוסית וגם מההפקרות הישראלית: לו עשה לוולדימיר ולאלכסנדר את מה שהוא עושה לביבי ולאהוד, כבר מזמן היה פיו נסכר בגולאג. אך פוטין שלהם הוא לא הליליפוטין שלנו.



כמו בדומה, גם בסיעתו חברים רק מי שנבררו בנפתו ונמצאו לטעמו. הם שיבוטיו של המנהיג, ברובם, ומיעוטם זכו בכרטיס חופשי לכנסת, הסכימו למכור את נשמתם לליברמן. אם מותר לברק לשבת אתו בממשלה, להם מותר לשכב אתו במיטה; רק למחרת - עקוצים ומתגרדים - הם יגלו את פרעושי הלילה.



אפילו בש"ס כבר נשמעים קולות שונים, רק לא בישראל ביתנו, שאינו בית ישראלי אופייני. מצער להיווכח שגם חברי כנסת נוספים ממפלגות אחרות, עולים מרוסיה, תומכים על פי רוב בחוקי הגזע וההסתה, כאילו התעקשו להוכיח, שהח"כ הוא לעולם תבנית נוף זרה; כאילו החינוך הפוליטי מהבית הישן חייב לחתור תחת יסודותיו של הבית החדש. אם זאת אמא-רוסיה שלהם, אשרי היתום.



יש לליברמן ולצמיתיו חלום שהוא סיוט: להפוך את המדינה היהודית והדמוקרטית למדינה יהודית וסובייטית: שופטים מושחתים, שוטרים משוחדים, תובעים מפוחדים, עיתונאים נרצעים, פעילי זכויות אדם באזיקים; ואופוזיציה - לתפאורה בלבד.



אם לרוסיה נהיה ולבלארוס נדמה - היה לא נהיה.