דו"ח קלפרס למחצית הראשונה של 2010: קרן JVP 4 משפרת ביצועים

קלפרס, קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה, הנחשבת אחת המשקיעות הגדולות בהון סיכון הישראלי, פירסמה הלילה את התשואות של הקרנות שבהן השקיעה נכון למחצית הראשונה של 2010 - ובהם נתונים די זהים לתשואות שהציגו הקרנות נכון לרבעון הראשון של 2010. ובכל זאת, ישנן כמה נקודות מעניינות בנוגע לדו"ח הנוכחי.







מהנתונים עולה שקרן jvp 4 , המנוהלת על ידי אראל מרגלית, רשמה תשואה שלילית של 0.8% אך המכפיל על ההשקעה עומד על 1 (כלומר על כל דולר שהושקע בה היא החזירה דולר). מדובר בהישג לקרן הירושלמית שבמשך שנים רשמה, לפי דו"חות קלפרס, מכפילים נמוכים ועתה בפעם הראשונה בעצם מצליחה להגיע למצב שהיא מחזירה למשקיעים כל דולר שהשקיעו בה, אחד לאחד. זאת בנוסף לעובדה שמדובר בקרן הון סיכון משנת בציר בעייתית (2001) והיקפה יחסית גדול מאוד - כ-400 מיליון דולר.



כמובן שלא מדובר בתשואה אותה מחפשים משקיעי הון סיכון באופן מסורתי. מכיוון שמדובר באפיק השקעה לא נזיל עם חברות טכנולוגיה שעתידן לא ברור, הצפי בהון סיכון הוא לתשואה שנתית של 12% לפחות. הקרן של מרגלית רשמה לאחרונה אקזיט בדמות מכירת מניות בחברת הבינה העסקית קליק, מה ששיפר מאוד את ביצועי הקרן. למעשה משמעות הדבר ש-jvp 4 הצליחה לרשום אקזיטים בהיקף כולל של 400 מיליון דולר (היקף הקרן) מאז 2001.



עוד עולה מהנתונים כי קרן פיטנגו 3, בניהולם של חמי פרס ורמי קליש, רשמה מכפיל של 0.6 על ההשקעה, כלומר על כל דולר שהמשקיעים שמו בפיטנגו 3 המשקיעים קיבלו חזרה 60 סנט. פיטנגו 3 היא קרן ותיקה משנת 2000 והתשואה שלה היא שלילית 6.4%.



קרן ג'מיני 3 משנת 2000, המנוהלת על ידי יוסי סלע ואד מלבסקי, רשמה תשואה שלילית של 2.6% והמכפיל על ההשקעה שלה עומד על 0.9. מדובר כמעט באותם מספרים שהציגה הקרן גם נכון לרבעון הראשון של 2010. קרן כרמל ונצ'רס 1, המנוהלת על ידי אבי זאבי ושלמה דוברת, רשמה תשואה חיובית של 6.1% והמכפיל שלה על ההשקעה הוא 1.3, כמעט אותו נתון כמו המספרים שהציגה הקרן נכון לסוף 2009.







נתונים שעולים מדו"ח קלפרס מצביעים רבעון אחר רבעון גם על בעיה הקיימת לא רק בקרב קרנות הון סיכון הישראליות אלא גם בקרב קרנות הון סיכון האמריקאיות. מודל הון סיכון בעשור האחרון מצוי בקשיים לא מבוטלים.



מנהלים בכירים בהון סיכון ההישראלי הביעו בחודשים האחרונים הערכות כי התשואות השליליות יפגעו במאמצי הקרנות לגייס קרנות המשך. עם זאת רבים מאמינים כי ישראל נתפסת כיום באחד המרכזים בעולם לחברות סטארט-אפ רבות שמולידה חדשנות רבה, כך שעדיין תעשיית ההון סיכון וסצינת הסטארט-אפים המקומית ימשיכו להתקיים בשנים הקרובות - בהצלחה.



בשנים הקרובות מודל הון סיכון יעמוד למבחן לא רק בישראל אלא גם בארה"ב. התוצאות של אותו מבחן יקבעו כיצד תיראה סצינת הסטארט-אפים הישראלית. בשל הקושי בהנפקות יהיה על מנהלי הקרנות למצוא מזור באפיק המיזוגים והרכישות. השאלה הגדולה היא האם אפיק זה יספק את התשואה הדו ספרתית.