פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מרגישים מקופחים? בקשה לייצוגית נגד מכתשים

      בעל מניות פרטי הגיש לייצוגית נגד מכתשים אגן וכור: עסקת המכירה לכמצ'יינה קיפחה את בעלי המניות מקרב הציבור. התובע, רו"ח דב כהנא מעריך את התביעה - 762-381 מיליון שקל

      בעל מניות בחברת מכתשים אגן (0.11% , 1829.0) תעשיות הגיש היום בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ונגד החברה האם, כור תעשיות (1.08% , 9060.0).

      התובע הייצוגי, רו"ח דב כהנא, מחזיק ב-450 אלף מניות ששוויין לדבריו הוא כ-8.2 מיליון שקל. לטענתו, במסגרת עסקת המכירה של מניות מכתשים אגן לכמצ'יינה, חברה בבעלות ממשלת סין, נערכה חלוקת תמורה בין בעלי המניות בעסקה באופן המקפח את מחזיקי המניות בקרב הציבור. לשיטתו של כהנא, חלוקת התמורה יוצרת העדפה ומקנה הטבה לא הוגנת לחברת כור תעשיות, בעלת השליטה במכתשים אגן.

      כהנא מעריך את התביעה הייצוגית ב-762-381 מיליון שקל. התובע טוען כי כור פעלה שלא בתום לב תוך ניצול לרעה של כוחה לשם השגת תמורה עודפת לבעל השליטה לעומת ציבור בעלי המניות באותה עסקה.

      ב-9 בינואר פירסמה מכתשים אגן הודעה על חתימת הסכם מיזוג בין החברה לבין כמצ'יינה במסגרתו יירכשו החזקות הציבור בחברה וכן יירכשו 7% ממניות החברה המוחזקות בידי כור לפי שווי חברה של 2.4 מיליארד דולר. במסגרת העסקה, מסביר התובע הייצוגי, יקבלו בעלי המניות של אגן מכתשים כ-1.272 מיליארד דולר עבור מכירת כ- 53% מהמניות וכור תקבל 168 מיליון דולר עבור מכירת כ- 7% מהמניות.

      התובע הייצוגי, המיוצג על ידי עו"ד יצחק אבירם ודנה שילוני, מכוון את עיקר תביעתו לחלק מהעסקה העוסק בהלוואה נון ריקורס שתעמיד כמצ'יינה לכור בסך של 960 מיליון דולר. לגרסתו, תנאי ההלוואה מעניקים לכור אפשרות שלא לשלם את ההלוואה ובמקום זאת לוותר על הנכס המשועבד במשך שבע שנים.

      מנסים להעריך את שויי ההטבה

      ההטבה לכור, לפיה התביעה מתבטאת בשני מישורים: הראשון בכך שכור מקבלת את מלוא תמורת המניות באופן מיידי לפי ערך החברה הנוכחי בסך 960 מיליון דולר. בנוסף, העסקה יוצרת לכור אופציה על המניות, כך שאם יעלה מחיר המניות במשך שבע שנים כור תרוויח מכך רווח ניכר. ואולם, אם מחיר המניות יירד כור לא תיפגע, מאחר שמדובר בהלוואת נון-ריקורס שמובטחת במניות בלבד. התובע טוען כי מדובר בהטבה משמעותית במיוחד שרק כור זכאית לה לפי ההסכם. כהנא סבור כי התמורה שקיבלה כור בגין מניותיה עומדת על 1.16 מיליארד דולר, והיא גבוהה ב-21% מהתמורה שיקבלו יתר בעלי המניות.

      התובע מבקש לקבל מסמכים נוספים מהחברה לצורך ביצוע הערכת השווי הכלכלי של ההטבה על ידי מומחה מטעמו. כהנא סבור כי תוצאתה תהיה בשווי כפול יחסית להערכותיו של משרד יצחק סוארי שערך חוות דעת לכור והעריך את השווי הכלכלי של ההטבה בסכום של 210-183 מיליון דולר.

      "אין ספק כי מדובר בחלוקה לא שוויונית של תמורת המכירה בלא סיבה נראית לעין. חלוקה של שווי ההטבה שנוטלת כור לעצמה, בין בעלי המניות, תביא למצב בו כל בעל מניות יזכה לתמורה עודפת של 8.33% יותר מהמוצע כיום לציבור".

      התובע טוען כי מבחינתו מדובר בסך של כ-750 אלף שקל ומבחינת כל בעלי המניות מקרב הציבור מדובר בכ-381 מיליון שקל. כהנא תובע כי בית המשפט יורה על חלוקת ההטבה שנקבעה בהסכם בין כל בעלי המניות, כך שכור תשלם ליתר בעלי המניות סכום יחסי לפי אחזקתו של כל בעל מניות במכתשים אגן.

      כהנא דוחה טענת הגנה אפשרית, לפיה מכרה כור את פרמיית השליטה שלה באגן מכתשים ולכן היא זכאית לתמורה עודפת. הוא סבור כי דווקא הציבור מכר את פרמיית השליטה ולכן הוא זכאי לה. "כור כלל לא מוכרת שליטה שכן היא נשארת עם 40% מהמניות" הוא טוען.

      כהנא מבקש מהחברות הנתבעות להעביר לו את הסכם ההלוואה, טיוטות קודמות לעסקה, פרוטוקול ישיבות דירקטוריון וועדות ביקורת בנוגע לעסקות מכירת מכתשים וכל המסמכים שהועמדו לרו"ח יצחק סוארי לצורך בחינת השווי. (ת"צ 26809-01-11)